אמר כי מן הפרי הטוב שיעשו דברי פי איש טוב ושלם יאכל טוב הוא וזולתו. ונפש בוגדים חמס ר"ל ומפרי נפש האנשים הבוגדים יאכלו האנשים חמס והענין שילמדו מהם האנשים פחיתות המדות וקצור בעבודת האלהים. ומלת מפרי משרתת במקום שנים כאילו אמר מפרי דברי פי איש השלם יאכל הוא וזולתו טוב. ומפרי נפש האנשים הבוגדים יאכל הוא וזולתו חמס. או יאמר ונפש בוגדים תלמד לאחרים חמס. גם אפשר שמלת יאכל משרתת במקום שנים ור"ל ונפש בוגדים תאכל חמס.
ואחרי שהזכיר כי מפרי פי איש טוב יאכל האיש טוב וכן מפרי איש רע יאכל האיש רע סמך אליו נוצר פיו שומר נפשו ופושק שפתיו מחיתה לו לרמוז שדברי פיו יהיו טובים לו ולזולתו שלא יביאו היזק עליו ועל זולתו ואם לא ידע לדבר דבר שיביא תועלת ישתוק כי לפעמים יחשוב להזיק אחר ויגרום להזיק לעצמו. והוא אומר נוצר פיו שומר נפשו והמחיתה שתגרום לו סכלותו היא רעה גופנית לגוף ורוחנית לנפש וכל זה גרם לו עצלותו לקנות החכמה והוא מתאוה ואין נפשו עצל והוא העינוי הגדול אשר לנפש הרשע אחרי מות. כענין הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו. ואמנם נפש החרוצים תהיה דשנה ורעננה והצדיק הוא ראוי לכל טוב בעבור שהוא שונא השקר שהוא תועבה לפני ה' ית' ודובר שקרים לא יכון לנגד עיניו והרשע הוא יבאיש אור החכמה ויחפיר יולדיו ונפשו וראוי הוא שהצדקה שדבקה בו תצור אותו בעבור היותו תם דרך וראוי גם כן שהרשעה תסלף בעל החטאת.