אמר כי ההון שיבא לאיש מהבל שלא יטרח ולא יעמול בקניית ההון ההוא רק שיבוא אליו בקלות כמו שתהיה נחלה מבוהלת או שירויח אותו בהערמה או בפסלות שלא יקנה אותו בזיעת אפו אותו ההון ימעט וילך הלוך וחסור על הרוב מפני שלא טרח ולא עמל בקנייתו ומתוך כך לא יחוש לשמרו ויוציאנו בדברי הבל ולפיכך ימעט. אמנם האיש שהוא קובץ על יד שטרח בקניית הממון אשר לו והרויח אותו זעיר שם זעיר שם בזיעת אפו יגדל בעיניו הטורח ההוא ויחוש הרבה לאבדת הממון שעמל בו וקבצו מעט מעט והוא שקרא וקובץ על יד ומתוך כך ירבה הממון ההוא ולא יחסר ולדמיון זה יקרה בקניין החכמה כי מי שירצה ללמוד החכמה בנקלה בפעם אחת ויקרא בספרי החכמה מבלי טורח ועמל ויעבור עליהם כעברו על ספרי משלים וחידות החכמה ההיא תמעט. אמנם מי שילמוד החכמות על הסדר וקובץ החכמות על יד שלומד מעט היום ומעט מחר ויתבונן בעת למודו התבוננות רב החכמה ההיא תדבק בבעליה ותרבה החכמה ההיא.
גם נוכל לפרש הון מהבל ימעט בענין זה כלומר הממון ואפי' אם יהיה רב מדבר מועט שתחסר ממנו יום יום הממון ההוא מתמעט והולך וכאלו אמר הממון אפי' מדבר הבל שתחסר ממנו יום יום ימעט. וכן הענין בהפך זה כי מי שהוא קובץ על יד כלומר שהוא מקבץ מן הממון מדי יום יום ואפי' יהיה שיעור מה שיוסיף ממנו דבר מועט הממון ההוא ירבה. ולדמיון זה מי שיתרשל בלמוד החכמה ויחסר מחכמתו יום יום ואפי' יהיה שיעור מה שיחסר מחכמתו דבר מועט החכמה ההיא תלך הלוך וחסור. ומי שמקבץ מן החכמה ומוסיף על חכמתו מדי יום יום אפי' אם יהיה מה שיוסיף על חכמתו שיעור קטן החכמה ההיא תרבה ותגדל.
או יהיה ביאור הפסוק בענין זה ההון אם יקנה ממנו בכל יום דבר של הבל כלומר שמה שיקנה ממנו יהיה דבר מועט הממון ההוא יהיה מתמעט אחר שאינו זריז לקנות ממנו הרבה. אמנם מי שמקבץ ממנו שיעור גדול מלא ידו ירבה מן הממון. וכן הענין בבקשת החכמה שאם יהיה מה שילמוד ממנה האדם דבר של הבל ומועט החכמה ההיא תהיה מעטה. אמנם מי שילמוד ממנה שיעור גדול תרבה חכמתו.
ואחרי שהזכיר הון מהבל ימעט וגו' שעניינו שכפי ההשגה תהיה השמחה והתענוג פי' טעם ההשגה וצער הנפש המקצרת והיותה מגורשת מעולמה ואמר כי נפש הרשע אחרי פרידתה מן הגוף תהיה לדמיון האיש שהוא בענין רע בהפלגה כוסף לשוב אל עירו ואל מולדתו וצועק מכאב לבו והדרכים סגורים לפניו ויש לו תוחלת ממושכה ומחלה לב ואין הפסק לצערה עד שתקבל עונש כפי חטאה. ונפש הצדיק השלם הוא לדמיון תאוה בה' כי הכוסף אשר נכספה וגם כלתה נפשו לחצרות ה' באה אותה התאוה ומהו הדבר אשר כוונה אליו והגיע אליו לבסוף הוא עץ החיים אשר כל אוכליו יחיה לעולם והוא הדבקות בשכל הנפרד. וסמך אליו בז לדבר יחבל לו כלומר הרשע בז לדבר ה' ולדברי מוכיחיו ולכן יחבל לו ויש לו תוחלת ממושכה מחלה לב. אמנם הצדיק שהוא ירא מה' ית' ועושה מצותיו הוא יעמוד בשלום כי הוא הגיע אל אכילת עץ החיים אשר היא חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר. וסמך אל זה תורת חכם מקור חיים כלומר ירא מצות ה' ותורתו הוא ישולם כי תורת חכם היא מקור חיים לסור ממוקשי מות כמו שיאמר אחר זה.