בן אמר כי הבן כשיהיה חכם ישמע מוסר אביו ויקבל עליו לעשותו. והבן הלץ לא ירצה לשמוע גערה משום אדם רק ילך בשרירות לבו. ותהיה מלת בן משרתת במקום שנים וכן מלת שמע ויהיה ענין הפסוק כן בן חכם ישמע מוסר אב ובן לץ לא שמע גערה.
ואב במקום הזה רוצה בו האב הזמני והוא אביו שהולידו והאב הרוחני והוא רבו שלמדו תורה ושלימות כי אביו הוליד גופו ר"ל הוציא גופו מן הכח אל הפועל ורבו הוליד צלמו הנברא בצלם אלהים כלומ' הוציא שכלו אשר בו נתעצם מן הכח אל הפועל ונמצא שיש מעלה יתירה על הרב מן האב כמו שיש מעלה לצורה השכלית על הגוף ולכן נקראו תלמידי הנביאים בני הנביאים והנביאים היו לתלמידיהם אבות רוחניים כמו והוא מצעק אבי אבי. ואפשר שקרא במקום הזה השכל אב ואמר כי הבן החכם והוא המשתדל להגיע אל ההצלחה ישמע מוסר השכל ויתנהג על פי עצתו וימליכהו על שאר הכחות אמנם הבן הלץ לא ירצה לשמוע גערת השכל ולא יתנהג על פי עצתו.