1
אמר כי האיש שיש לו שכל טוב הוא המהולל וראוי שיהולל מפני שקנה הדבר החשוב שבקניינים וכפי מה שיהיה לו מן השכל והידיעה כן ראוי שיהולל. אמנם מי שנעדר ממנו השכל והוא שקרא נעוה לב לא די שלא יהולל אלא שיהיה לבוז בעיני רואיו ויבזוהו הכל. והסבה בזה הוא שהאדם איננו אדם מצד בניין גופו ותכונת אבריו רק בצורת השכל אשר בו כי החומר והוא עירוב היסודות אשר מהם הורכב וכן הצמיחה אשר בו וכח ההרגש אשר בו הוא חי כולם הם בחומר והחלק השכלי בו הוא צורתו ובו הוא אדם ובו נתעצם ולכן מי שהוא חסר שכלו הוא גולם בלא צורה ונשאר באולתו כשאר בעלי חיים אחרי שהדבר שנתייחד בו האדם משאר בעלי חיים איננו בו והוא ראוי לכדי בזיון וקצף.