אמר כי האנשים החרוצים והם הפקחים המשתדלים על ענייניהם בזריזות תמשול ידם כלומר סופם להעשיר וימשלו על אותם שאינם חרוצים כי עשיר ברשים ימשול. אמנם יד העושה מלאכתה בדרך רמיה סופה להעני בעליה מפני שדרך האנשים להזהר מן הרמאים ולא יסחרו עמם מצורף אל זה שיחול עליהם העונש האלהי ומתוך כך יהיה למס כי דלת העם הם נושאי מנחה ונותני מס אל המושלים. או יהיה ביאור למס נמסת ונתכת כדבר הנמס. ורמז גם כן באמרו יד חרוצים תמשול כי מי שהוא חרוץ וזריז בקניית החכמה ובקשתה ולא יתרשל ממנה תגבר יד שכלו ותמשול על שאר כחותיו ומבית הסורים יצא למלוך כפי המכוון באמרו והוא ימשול בך ויעביד הגוף וכל כחותיו אליו וכל הכחות יהיו אליו למס ועבדוהו. אמנם מי שאינו זריז בבקשת החכמה ולא יבקשנה בעבור מעלתה רק דרך רמאות לפרסם חכמתו או לרמאות בה אחר על דרך ההטעאה או להכניס בלב אחרים דעת בלתי אמיתי יד שכלו יהיה למס והענין שישוב השכל ההוא עבד נעבד אל הגוף ותאוותיו.