אמר כי לא יאונה לצדיק כל און כי אחרי שהוא צדיק איננו ראוי שיגיע לו כי אם טוב ויתרחק ממנו הרע. אמנם הרשעים מלאו רע ועל כן יאונה להם כל רע כי מדרך הרע להתחבר עם הרע. או יאמר אינו דבר ראוי והגון שידוברו על הצדיק דברי און. אמנם הרשעים שהם מלאי מחשבות רעות ידברו על הצדיקים בחמס ובגזל מה שאינו אמת.
ואפשר שזה הפסוק דבק עם הפסוק שלפניו ואומר אעפ"י שמרמה תמידית נמצאת ללב חורשי און להזיק לצדיק לא יאונה לצדיק כל און כי לא יסכים ה' ית' שיוכלו להזיקם והרעות שיחשבו על הצדיקים יחולו על ראשם ועל רשעים כמותם והוא אומרו ורשעים מלאו רע. וסבת זה הוא כי תועבת ה' שפתי שקר ועל כן תחול עליהם רעת מרמתם ועושי אמונה רצונו ועל כן לא יאונה לצדיק כל און. וסמך אל זה אדם ערום כוסה דעת אמר ראה מה בין הערום והכסיל שהערום מכסה אפי' הדעת וכסילים יקראו בקול גדול האולת והערום יצליח בחריצותו בערמתו והוא יד חרוצים תמשול והכסיל בעבור היות לו יד רמיה כמו שהזכיר מרמה בלב חורשי רע יהיה למס. וממעלת החכם עוד שאם תהיה דאגה בלבו הוא ישחנה ובדבר טוב ישמחנה כמו שנפרש.