הולך רכיל אמר כי האדם שהוא הולך רכיל והוא המגלה סוד מזה אל זה לא די שהוא מגלה הדברים שאין ראוי לגלותם אע"פ שלא נתנו אליו בסוד אלא אפילו הדברים שנתנו אליו בסוד גמור הוא מגלה אותם. אמנם האיש שהוא נאמן רוח מושל ברוחו ונאמן להחזיק בסוד לבו לא די שהוא מכסה ומעלים מה שניתן אליו בסוד אלא שלגודל מעלתו הוא מכסה אפילו הדבר שלא נתן אליו בסוד. ואפשר שכיוון שלמה המלך ע"ה באמרו הולך רכיל מגלה סוד לרמוז אל טבע קצת אנשים חלושי העיון שהם מגלים סוד כאשר ישיגו אם מפי כתב ימצאוהו או מפי איש חכם ישמעוהו דבר סוד מן החכמות האלהיות הנעלמות מעיני ההמון ולא ישיגום ויוזקו בהם. אם ידעו אותם כאשר יזיקו הבשר והלחם והיין עם היותם מזונות בריאים אל חלושי הגוף ואשר חלו חולי כבד כי לדמיון זה יזיקו העניינים האלהיים האמתיים לקצרי השכל ועניי הדעת כי הם לא ישערו כי אם גוף והנאות גופניות. וכאשר תצטרך לקרבם אל האמת ולעוררם אל ההצלחה ייטב יותר בעיניהם ארץ זבת חלב ודבש ופירות גינוסר מאשר ייטב בעיניהם לו תאמר כי יגיעו לגורלם שיהנו מזיו שכינה ויהיו צרורים בצרור החיים. כי על דבר זה ואם הוא התכליתי יאמר איש אל רעהו מה הוא כי לא ידעו מה הוא. ולזה צריך החכם שלא יגלה אל האנשים מן הסודות האלהיים רק כפי מה שיראו שיוכלו לסבלם. וקרא החכם הזה רכיל מי שיגלה טעמי תורה וסודותיה לאותם שאינם ראויים לכך. אמנם האדם שהוא נאמן רוח הוא מכסה ומעלים הסודות מאותם שאינם ראויים לשמעם.