אוגר בקיץ. אמר כי הבן שהוא בעל שכל בעבור שבעת החורף לא יוכל לצאת ולבוא להמציא מחייתו ומכולת לביתו מרוב המטר והקור והשלגים. בעת שיבוא הקיץ והוא העת המיוחד לאדם לצאת ולבוא הוא אוגר ומקבץ בכל יכלתו מה שימצא מן התבואה ומן הדברים הצריכים לצורך מחייתו כדי שיספיקו לו בקיץ ובחורף הבא אחריו. אמנם הבן שאינו משכיל והוא שקראו מביש מפני שהוא מביש יולדיו וקרוביו ומביש עצמו ונפשו הוא בהפך הבן המשכיל כי לא די שהוא אינו אוגר בקיץ מה שיאכל בקיץ ובחורף רק הוא נרדם וישן ולא יתעסק בעניין מחייתו בעת הקציר שהוא העת הראוי להתעסק על זה. ויש לדעת כי שלמה ע"ה כוון בזה הפסוק גם על אגירת החכמה וקבוצתה. ואמ' כי הבן המשכיל הוא מתעסק בקניין החכמות ובעשות המעשים הטובים והרצויים בעתים הראוי אל זה והוא זמן הבחרות בהיותו נכון ומזומן לקבלת החכמה והשכל והוא מקבץ מן החכמה בכל יכלתו. אמנם הבן המביש והוא הסכל הוא נשקע בתאות העולם ונרדם בעת הראוי לקנות החכמות ועשיית המעשים הטובים. גם נוכל לומ' בעבור שהקיץ והקציר הוא הזמן המיוחד לקצור ולאגור מה שכבר זרע לשעבר שכוון לומ' כי הבן המשכיל והוא האדם שעסק בעבודת אלהיו והשלים נפשו וזרע זרע אמת וצדקה בארץ כשיבוא הקיץ והוא [הזמן] שבו יקצור האדם מה שזרע ובו יאגור הפירות שהוציאה אדמתו הוא אוגר פירותיו ובעבור שהוא טורח בערב שבת. כלומר בעולם המעשה יאכל בשבת. ר"ל ימצא גמולו בעולם הנשמות שהוא עולם הגמול אמנם הבן המביש והוא שקצר בעבודת אלהיו ובעשיית מצוותיו ובהשלמת נפשו כשיגיע העת המעותד לו לקצור פרי מעשיו הוא נרדם. והעניין שיירדם לשחת ויישן שינת עולם ולא יקיץ על דרך ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם כי הכתוב קרא אותן שיקיצם שילכו לחיי עולם ואותם שיהיו לחרפות ולדראון עולם אותם שלא יקיצו רק שישארו בתרדמתם.