לא ירעיב. אמר כי ה' ית' לא ירעיב נפש איש צדיק. רק יתן לו די מחסרו ויסבב שיבואהו טרפו על ידו או על יד זולתו. וזה יעשה לו ה' ית' בעבור צדקתו. מצורף אל זה שהאנשים יחוסו עליו לצדקתו ולא יתאכזרו עליו כמו שיתאכזרו על הרשעים. וקרא הגוף או הנפש המתאוה נפש.
והות רשעים יהדוף. ר"ל שה' ית' הנזכר הוא יהדוף הרשעים עבור הותם ורשעם. ובא והות בחסרון הבי"ת. וכאילו אמ' ובהות. והתי"ו הוא במקום הא' כמו ושבת לנשיא. ור"ל ובעבור ההוה והוא הרשע שעושים הרשעים ה' ית' יהדוף אותן. ואם מלת נפש במקום הזה נאמרת על הנפש המדברת בא לומ' כי ה' ית' לא ירעיב ולא ימנע טובו וחסדו מן הנפש המשתדלת להגיע אל ידיעתו ית' כפי היכולת כי הבא ליטהר מסייעין אותו. כי השפע שופע מאתו ית' תמיד בלא הפסק והחסרון הוא מצד המקבלים. ולפיכך אמר כי המשתדל לקנות החכמה לא ירעיב ה' ית' נפשו כי עמו מקור חיים באורו נראה אור. ואפשר שבא לרמוז כי נפש הצדיק והיא הנפש שלא קצרה בעבודת בוראה והושלמה השלמות הנצחי היא הנפש שלא תרעב רק תהיה שבעה ונהנית מזיו שכינה רמז לאמרו הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו שקרא הנביא ע"ה עבדי ה' ית' והם אותם שהשלימו נפשותם שבעים. והמקצרים בעבודת בוראם קראם רעבים ולפיכך הזכיר כי ה' ית' לא ירעיב נפש הצדיק רק היא בתענוג תמידי וקיימת בקיום הדבר הידוע אצלה. וקרא נפש הרשע הוה מלשון הוייה לפי שהיא עיקר מציאות האדם. וכבר ידעת כי ההוייה מורה על המציאות. ואמר כי נפש הרשעים ה' ית' יהדוף אותה בעבור רשעה ותהיה נכרתת מצרור החיים נטרדת מעולמה גולה וסורה רעבה וצמאה אל ההשגה אשר היא מזונה וקיומה דומה בעניינה אל האיש הרעב והצמא המשתוקק אל המזון ואין לאל ידו צועק מכאב לבו ומשבר רוח ייליל.