1
מגורת אמר כי הרשע לרוב התעסקו בענייני הרשע והחמס הוא במגור ופחד תמיד פן תחול עליו רעה מפאת האנשים שהוזקו ממנו ויירא גם כן מן העונש האלהי אשר הוא ראוי אליו לפי חטאו. ובא זה הכתוב לומר כי המגור שיש לרשע פן יבואנו עונש יחול עליו לבסוף כפי מה שתגזור עליו החכמה העליונה. אמנם הצדיק לא יירא מדבר כי הוא יבטח בה' וישען באלהיו והוא בכוסף תמיד נכסף אל הדיבוק האלהי וכאייל תערוג על אפיקי מים כן נפשו תערוג אל האלהים וה' ית' יסייעהו ויגיעהו אל תאותו.
2
ובעבור שהזכיר שהדבר של שחוק נראה לכסיל עשות הזמה להיותה נקלה בעיניו ולא יפחד אומר כי הרשע ערום הוא ירא בעשיית הזמה ולא יניח מעשותה והמגורה שיש לו מעשייתה היא תבואינה. אמנם הצדיק שיתרחק מהזמה ומהתאוה אל החכמה יתן לו ה' תאותו.