ואחרי שהזכיר כי שפתי צדיק ירעו רבים סמך אליו ברכת ה' היא תעשיר כלומר שפע השגת החכמה שהיא באה מהשפע הראשון ית' היא שתשים האדם עשיר שיוכל לרעות אחרים ולא יגיע עצב לבעלה כי לא ישללנה שולל. או ר"ל כי החכמה שהיא ברכת ה' היא תשים האדם עשיר כלומר שמח בחלקו ולא יוסיף עצב עמה. וסמך אל זה כשחוק לכסיל עשות זמה כלומ' והחכמה שמעלתה כל כך רמה לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמיימה ויקחה לנו כי דבר נקל הוא לאיש בעל תבונה להגיע אל החכמה כמו שנקל הוא בעיני הכסיל לעשות הזימה ולא יפחד מעשייתה והפחד שיפחדו אוהביו ממנו פן תבואהו שואה בעבור עשותו הזמה היא תבואנו. אמנם הצדיקים לא ייראו מזה כי תאותם אל הטוב וה' ימציא להם תאותם ולדמיון שיעבור סופה כן יהיה ענין הרשע שפתע ישבר. אמנם הצדיק הוא יסוד עולם שאפי' כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו. ואחרי שהזכיר כי הרשע פתע ישבר לדמיון רוח סופה אמר כל עוד היות בחיים חייתו יהיו פעולות אנושיות כי לדמיון הדברים החמוצים הקשים אל השיניים ולדמיון העשן שמזיק אל העינים כן הוא העצל לשולחיו ואין מי שישמח בפעולותיו הפך למעשה הצדיק שהוא רצוי לכל אחיו ולכן ראוי הוא שיראת ה' תוסיף ימים לצדיקים ושנות רשעים תקצורנה. והתוחלת והתקוה שיקוו הצדיקים והוא ההשגחה הוא דבר של שמחה ותענוג והולכת ונוספת יום יום והדבר שיקווהו הרשעים הוא דבר כלה ואבד ולכן תאבד תקוותם כי דרך ה' והוא עשיית מצותיו ית' הוא מעוז לתום כלומ' לאיש התם שיעשם ולכן תוחלת הצדיקים היא שמחה והיא מחיתה לרשעים שהם פועלי און לפי שלא ישמרום ודין הוא שהצדיק לעולם בל ימוט ושהרשעים לא ישכנו ארץ רק תאבד תקותם כי פי צדיק ינוב חכמה ולכן לעולם בל ימוט ולשון תהפוכות שיש להם לרשעים ראוי שתכרת ולכן לא ישכנו ארץ.
ברכת ה' אמר כי הברכה שיברך ה' ית' את האדם היא אשר תעשירהו לא מה שישכיל האדם לעשות בחריצותו דומה לאומר אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו וגו'. שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא. ולאמרו גם כן שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר. והברכה שיברך ה' ית' את האדם לא יוסיף עצב עמה כי יגיע אליה בלא עצבון דומה לאומר כן יתן לידידו שנא. והענין שלא יצטרך בעליה לסבב אחריה כי ה' ית' יגיענה אליו והוא ישן בלא יגיעה ועמל. ואפשר שקרא שפע השגת החכמה ברכת ה' ואמר כי היא אשר תעשיר האדם וישימנו מלא ברכת יי' ולא יוסיף עצב עמה כי העמל בה הוא למעלה מהשמש והוא נעדר העצבון כי לא ישללנו שולל.