לא יועילו אצרות רשע וצדקה תציל ממות. ואחרי שהזכיר כי הבן החכם למעלתו ישמח אביו עבור חכמתו והבן הכסיל גורם תוגת אמו. אמר לא תחשוב שהחכמה אין בו תועלת אחר רק שישמח בו אבי החכם כי תועלתה גדולה שבעבור צדקת הבן שיהיה חכם ינצלו הוריו ממות זמני בעולם הזה וכן נזק הבן כסיל גדול שאם יקנה ממון רב בהפלגה יקנהו דרך רשע ולא יועילוהו אוצרותיו בעולם הזה להצילו כמו שתציל הצדקה לבן חכם. ויהיה לזה הפסוק שני פירושים ויהיה עניינו כן. בן חכם ישמח אב וצדקתו תציל ממות ובן כסיל תוגת אמו ולא יועילוהו אוצרות רשע היינו האוצרות שקנה ברשע.
(ג) ולא תחשוב שצדקת הבן החכם לא תועילהו רק בזה העולם בלבד אך צדקתו עומדת לעד כי לא ירעיב ה' נפש צדיק אחר המות וכן לא תחשוב שכסילות הבן כסיל לא יגרום היזק אחר רק שלא יועילוהו אוצרותיו בחייו כי כסילותו יכריתהו מצרור החיים אחר המות והוא אומר והות רשעים יהדוף אותם מעולם הנשמות אל העונש המעותד להם. ונתן הסבה בזה ואמר (ד) ראש עושה כף רמיה כלומר הבן כסיל בעבור היותו רש מן החכמה שהוא העושר האמיתי עושה כף רמיה ולכן יהדפוהו מאור אל חשך.והבן החכם בעבור חריצותו לקנות החכמה יעשר עושר החכמה ויקום חילו ולא יטה לארץ רק יתן לו מהלכים בין העומדים ההם ולכן סמך בזה (ה) אוגר בקיץ בן משכיל כלומר הבן החכם ביודעו צדקתו עומד לעד ולא ירעיב ה' נפשו אחר המות הוא אוגר בקיץ כלומר משתדל בהיותו בעולם המעשה לזרוע צדקה ולאגור לו מעשים טובים שיעמדו לו אחר המות. והבן הכסיל הוא נרדם בעת הקציר כי לא ידע לזרוע לכן לא יזכה לחיי עד. (ו) ובעבור שהצדיק הוא אוגר בקיץ ופועל פעולות יברכוהו האנשים בחייו וגם יחולו עליו ברכות שמים מעל. והרשע שהוא נרדם בקציר יכסה אותו החמס שעשה. (ז) וגם אחרי הפרדה מן העולם יהיה זכר הצדיק לברכה ששמו הטוב יהיה נזכר לעולם ושם רשעים ירקב וימחה מספר החיים.
לא יועילו. אמר כי האוצרות והם המקומות שיאצור בהם האדם רבוי הממון והנכסים והתבואה לא יועילו ולא יצילו אם בעליהם קנה אותם ברשע ובעול. ואע"פ שדרך הממון להועיל לבעליו. וצדקה. כלומר הממון שקנאו בעליו בצדק והוא היושר יציל בעליו ממות. והעניין שיועילנו בכל עניין הצריך. או יאמר לא יועילו אוצרות האיש להצילו בעת יחטא אם העיר מתנהגת על דרך המשפט. אמנם אם הוא צדיק מאשר נחשד ואיננו רשע כאשר חשבוהו הצדק יצילנו מן המות. וכל שכן שיצילנו מפגעי העולם. ואפשר שקרא אוצרות רשע אוצרות הנעשים ברוב ההתעמלות והחריצות כעניין ולא ימלט רשע את בעליו שעניינו התנועה והחריצות. ור"ל האוצרות שיקנם האדם בחריצותו לא יועילוהו אם אין שם צדק שלא יהיה ראוי להצלה. אמנם אם יהיה צדיק הצדק יצילהו. ואפשר שקרא קנייני העולם הזה והוא העמל אשר תחת השמש אוצרות רשע. ואמר כי לא יביאו האדם אל תועלת ושלימות. אדרבה הם סבות עצמיות לטרוד הנפש מעולמה. אבל הצדקה והוא שיעשה האדם צדק לנפשו ולזולתו וישתדל בעבודת בוראו ולא ימנע מנפשו המושכלות שהם לחם חקה היא תציל הנפש מן המות האמתי והוא העונש שיהיה לנפש אחר המות.