הפסוקים האלה באו להעיר האדם לשמור לשונו ולהשתמש בה בדברים אנושיים לא בהמיים כי הדיבור הוא המבדיל בין בני אדם ובין הבהמה והאדם מתדמה בו למלאכים ולפי' ראוי הוא שאותו החלק האנושי אשר גדלו ה' על שאר הבעלי חיים ישתמש בו בדברים נאים ומועילים ויעזוב הדברים המגונים וכל שכן המזיקים והמפסידים סדר בני אדם ולכן בא זה החכם וגנה בתוכחת מוסרו כל מיני הדיבור הפחותים ולהשמר מהם ותחלת כל דבר בא לגנות מי שאין פיו ולבו שוים. ואמר מכסה שנאה שפתי שקר והוא על שני מינים המין האחד הוא האומר לחבירו דברי חלקות ופיתוי ולבו בל עמו ושפתיו הם שפתי שקר וזהו אונאת דברים שהזהירה עליו התורה ואמרה ויראת מאלהיך אני יי' ואמרו רז"ל שכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך לפי שהוא ית' בוחן לבות וכליות ואם האיש מראה בפיו דרך אהבה וישקר לו בשבח אותו ובספרו בטובתו שנאת לבו גלויה לפני ה' ית'. והוא כאלו אמר אין יי' רואה ועל הדרך הזה הקפידה התורה ואמרה לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. כלומר אם יש לך תרעומת על חבירך הודיעהו והוכיחהו ואולי כי ירצה אותך ואם לאו אתה את נפשך הצלת לא שתכסה ממנו תלונתך עליו ותשנאהו לפי שחבירו בוטח בו כבתחלה ומגלה לו סתריו ונכשל בו בממונו ובנפשו. והמין השני הוא ההולך רכיל והוא ההולך ומרגל בבית חבירו ואוכל ושותה עמו ושומע מה שמדבר בביתו כדרך רוב בני אדם עם בני ביתם והולך מזה אל זה ואומר כך וכך שמעתי מפלו' שמדבר עליך ונמצא זה קם עליו ומכהו או הורגו והוא שאמר הכתוב לא תלך רכיל בעמיך ולא תעמוד על דם רעך שאע"פ שהמספר אינו הורגו הוא סבת הריגתו וזה המין גם כן הוא שפת שקר. שאע"פ שהדבר שמספר עליו כן היה כמו שסיפר מכל מקום בדרך שקר סיפרו שהוא היה מראה עצמו שהוא היה אוהב אותו והוא שונא לו ועל שני המינים האלה אמר מכסה שנאה שפתי שקר הוציא שפה הנה במקום דיבור כמו ושפה אחת לכולם לפי שהדבור יוצא דרך שפה והיא אחת מכליו. ואמר שפתי להורות על שני המינים הנזכרים והגנות נראה מיד בשניהם כי הם דבר שקר וראוי להתרחק מהם.
ואמרו ומוציא דבה הוא כסיל בא להזהיר על שני מינים אחרים. המין האחד הוא המוציא שם רע על חבירו כלומר שמוציא עליו קול ואומר כך וכך עשה פלוני והוא לא עשה ולא די שהוא שקר וראוי להתרחק ממנו אלא שהוא סכלות גמורה שזה חוזר חלילה וכשם שהוא בודה מלבו להוציא שם רע על אחרים כן יעשו אחרים עליו. והמין השני הוא בעל לשון הרע והוא המספר בגנות חבירו לא דרך מוסר רק כדי לביישו ולהכלימו ואע"פ שהוא אמת סכלות גדולה היא לו שזאת המדה חוזרת גם כן חלילה כי אין אדם אשר לא יחטא. ונמצא בשני מינים אלה יפסד סדר בני אדם ויחרב העולם ולפיכך הקפידה התורה עליהם ואמרה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל. וכן המרגלים נקראו מוציאי דבה לפי שכוונו לגנות הארץ והיה להם לספר בטובתה. ונקרא מוציא דבה גם כן מי שמגלה הדיבה שיש בדבר ולפי' נקראו מוציאי דבה כלו' מגלה הדבה שיש לארץ. וכן בא דבר זה החכם מוציא דבה הוא כסיל כלל בו שני מיני הדבה וקראו כסיל על דרך שאמרנו ששניהם סכלות גמורה לפי שעוונו ידוע ויזיקו לו אחרים גם כן. אבל שני מינים הקודמים שקר הוא ולא כסילות רק תחבולה ומרמה.