הון עשיר. אמר כי ההון שיהיה לעשיר הוא בעיניו קרית עוזו ויבטח בעשרו ויעוז בהותו ולא יירא מאיש ולא יפחד מאלהיו. והריש והוא העוני שיהיה לדלים הוא מחתתם כלומר שבעבורו יחתו ויכנעו וייראו מהזיק לנפשם ולזולתם כי אין להם במה יעבירו חטאתם אם יחטאו לאנשים כמותם. ועָניים גם כן סבה להיותם נכנעים אל בוראם ית' הפך מן הבוטחים בעשרם. ואפשר שקרא עשיר מי שהרבה דעת וחכמה. וקרא עניי הדעת דלים ואמר כי רבוי החכמה היא מגדל עוז לבעליה ושבר לכסילים ועניי הדעת גורם אותו עניות דעתם.
וזה הפסוק דבק עם הפסוק שלפניו שאומר חכמים יצפנו דעת שעניינו יאגורו ממנו הרבה ופי אויל מחיתה קרובה. ואומר כי הדעת שיצפנו אותו החכמים הוא ההון שהצופן אותו הוא העשיר האמיתי והוא קריית עוזו אשר בה ירוץ הצדיק הנשגב ומחיתת דלים שהם עניי הדעת הם רישם ר"ל ענייות דעתם. ולכן סמך אל זה פעולת צדיק לחיים כלומר האדם השלם בעבור שהחכמה היא קריית עוזו פעולתו מביאה ומכוונת לחיים זמניים ונצחיים ופעולת רשע גוררת להוסיף חטאת על חטאת כי עבירה גוררת עבירה כטעם ושכר עבירה עבירה. והסבה שפעולת צדיק לחיים היא כי ארח חיים מעותד לאיש השומר מוסר ולעוזב תוכחת והוא הרשע הנזכר מוכן לדרך המתעה דומה למה שאמר תבואת רשע לחטאת והיא גורמת שיוסיף חטאת. והאיש העוזב תוכחת הנז' הוא מכסה שנאה ויש לו שפתי שקר ומוציא דבה. וברוב דבריו לא יחדל פשע והחושך דברי שפתיו הוא משכיל. אמנם הצדיק לא כן כי איננו מכסה שנאה ואין לו שפתי שקר ואיננו מוציא דבה רק ככסף נבחר כך הוא לשון הצדיק אמנם לב רשעים הוא כמעט כסף סיגים. ולא די שהצדיקים לא יוציאו דיבה לזולתם אלא שבדברי פיהם ינהיגו זלתם וידריכום בדרך הטוב והישר והאוילים לא די שירעו זולתם אלא שימותו הם בחוסר שכלם.