1
הנה פירשנו שני הפסוקים הנזכרים והם לדעת חכמה ומוסר. ופסוק לקחת מוסר השכל. ואמרנו שהם להודיע כונת הספר. וכן נאמר בשלשה הפסוקים שאחריהם שבאו להודיע תועלת הספר ואמר שתועלתו לתת לפתאים ערמה שהפתאים אעפ"י שיש להם דעת אין להם ערמה ויתפתו לכל דבר. והפתיות ידוע מהותו והערמה היא הפך הפתיות ונגדו כי הערמה היא בקנין והפתיות הוא ההעדר כמו שהחכמה היא הקניין והסכלות הוא ההעדר.
2
וכן תועלתו גם כן לתת לנערים דעת ומזימה כי הנער הוא כעיר פרא שאין לה דעת כלל. וכן נמצאו רוב דברי הספר הזה עם הבנים שהם במקום נערים ועם הפתאים כאומרו שמע בני. בני אם יפתוך חטאים עד מתי פתאים ועתה בנים שמעו לי ואראה בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב. ואמר הבינו פתאים ערמה וכל הפרשה ההיא להעיר לפתאים ולהוכיחם.