שניה. דגשמים משמע לת"ק ירידת גשמים וגם משמע לשון רבים. ומיעוט רבים שנים. ולפיכך עד שתרד רביעה שניה ואפילו אמר עד שיהיו לפי שאין זמן קבוע למשך ירידתן. ורשב"ג מיקל טפי ואמר עד זמן רביעה ואע"פ שלא ירדו גשמים. הרא"ש:
נ"ל שיש ט"ס וצ"ל עד הגשם, וכ"ה בפירוש הר"מ. וכדאיתא בגמרא מחלוקת דאמר עד הגשמים, אבל אמר עד הגשם, עד זמן גשמים קאמר, כלומר אף ת"ק מודה שאין נודר עד שתרד אלא עד שיגיע ומיהו לא סגי עד זמן אחרון שהוא ר"ח כסליו אבל כשירדו אפילו בזמן הראשון סגי וכ"פ הכ"מ לדעת הר"מ. אבל בעיקר דין משנתינו לא ביאר הר"ב אימתי זמן ירידת גשמים שכשירדו עבר זמן נדרו. והר"מ בחיבורו כתב כשירדו מכ"ג מרחשון שהיא הבינונית והר"ב סמך על המסתבר דמסתמא בלשון ב"א הוא על דבר הממוצע. ועתוי"ט:
השנה. נ"ל דרבותא דמתניתין דמתסר בעיבורה לנודר מתחלת השנה איצטריך דאי בנודר מר"ח שבט פשיטא דהשנה עד ר"ה משמע אלא ודאי בנודר מתחלת השנה אתא לאשמעינן דטתסר בעבורה כו' ואפשר דאפילו בנדר שנה אחת סתם אסור בעיבורה כל שקדם נדר לחודש העיבור דמסתמא שנה זו משמע. הר"נ. והרא"ש כתב דהיינו לומר שאם אמר שנה אחת אסור יג"ח ולא אמרינן לא היתה דעתו על שנה מעוברת אלא כסתם השנים שהן י"ב חודש אלא בנדרים הלך אחר לשון ב"א ובין פשוטה ובין מעוברת קרויה שנה:
ויש דגרסי עד סוף אדר עד סוף אדר שני וכן עיקר, דלשני האדרים חשיב חד ירחא. דלאידך גירסא ראש וסוף למה לי, חדא סגי. הרא"ש.
שדרך. דוראי רוצה לשתות ד' כוסות של יין בלילי פסח שכל אדם שותין. ר"י: