והאי קרא בפרשת בהר כתיב:
בכסף כו'. בגמרא דה"ה בחליפין ובמשיכה ומילתא דאיתא במטלטלי לא קתני:
בכסף. וביובל לא. ואע"ג דאתקיש קרקעות לשדה אחוזה ושדה אחוזה יוצאת ביובל כמפורש בכתוב, בעבד כתיב לעולם בהם תעבודו, כדאיתא בגמרא:
ובשטר. דגמר לה לה מאשה:
ולפי זה כל שכן על ידי עצמו. וא"ת לערבינהו ולתני בכסף ובשטר בין ע"י עצמו בין ע"י אחרים. בגמרא משנינן דהך בבא ובשטר כו' לאו חכמים אמרי לה אלא רשב"א היא וג' מחלוקות בדבר. ופירש"י ה"ק ליה רבנן לר"מ אף בכסף ע"י עצמו, דיש קנין, וכ"ש ע"י אחרים דזכות הוא לו וכ"ש שטר דזכות. ורשב"א אומר בשטר ע"י אחרים, וה"ק אף בשטר, וכ"ש בכסף דע"י אחרים דוקא:
יליף ליה בגמרא מכלל ופרט וכלל:
יליף לה שילוח שילוח מאשה:
שמעינן מינה דסברת הר"ב דהלכה כי אמר ע"מ שאין לרבו רשות בו מהני ולא קנה רבו וא"כ כל שכן אשה שאם א"ל כן שלא קנה בעלה. שהרי העבד גופו קנוי לרבו לא כן האשה לבעלה. ועתוי"ט: