1
אברך - זאת העצה היתה ממנו תחלה, כי הוא המלמד אדם דעת.
2
וטעם בלילות – בהתבודדו מעסקי העולם.
3
וכליותי - רמז לכוחי התולדה שהם בסתר, כמו הכליות.
4
וטעם יסרוני – שחשב בלבו כל הקורות להולכים מן העולם הזה, על כן נוסר.
5
שויתי - עצה והמוסר הביאוהו לשום השם לנגדו יומם ולילה והנה נשמתו דבוקה בבוראה טרם הפרדה מעל גויתה, ובעבור ששויתי השם לנגדי מימיני לא אמוט, שיסור מהדרך הישרה.