כתב הרב והמצוה צ"ה היא שנמנענו מהקריב בעל מום עובר והוא אמרו יתעלה במשנה תורה לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום נתבאר בספרי שבבעל מום עובר הכתוב מדבר. וגם בזה אני אומר שהמניעה במום קבוע ועובר לאו אחד תמנה שהכתוב מרבה והולך עד שאסר כל מום בין קבוע בין עובר וגם מלאו הראשון נתרבו. וכך אמר בספרא וישנו בו בגמרת תמורה אשר בו מום אין לי אלא מום קבוע מום עובר מנין ת"ל כל אשר בו מום בשניהם עובר בכל חמשה שמות הללו ונאמרו הכתובים להשלים האיסור, ולא אמרו בספרי בפסוק לא תזבח לה' אלהיך שור או שה אשר יהיה בו מום שבא לבעל מום עובר בלבד אלא גם שם נתרבה הכל וזה מאמרם שם אין לי אלא תם ונעשה בעל מום ממעי אמו מנין ת"ל כל דבר רע מנין בעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית ת"ל מום כל דבר רע מנין לזקן וחולה ומזוהם ת"ל שור או שה כל דבר רע מנין לקדשים ששחטן חוץ לזמנן וחוץ למקומן שעובר בלאו ת"ל דבר שתלוי בדבור מנין לרובע ונרבע ומוקצה שעובר ת"ל תועבת ה' מנין לאתנן ומחיר כלאים וטריפה ויוצא דופן ת"ל כי תועבת ע"כ: