אין הבגד וכו'. שם צ"ב ב' איפשיט דבעי כיבוס משום דס"ל התם כר' עקיבא דהיתה לו שעת הכושר טעון כיבוס ורבינו ס"ל בהלכה ג' דלא כר"ע רק כר' שמעון לכן ס"ל דלא בעי כיבוס ועיין מרן.
אינו טעון וכו'. בש"ס כאן יש איבעיא ותלי זה אם דנין טומאה שבאותה שעה מטומאה הקודמת ולר"א דנין ולרבנן אין דנין ורבא ס"ל דכו"ע אין דנין וא"כ לכאורה הכא צריך כיבוס ועיין מרן מש"כ בשם ר"י קורוקס ועיין לח"מ מש"כ מזה. ובפשיטות י"ל מדאמר ליה רב חסדא פלוגתא דר"א ורבנן אליבא דרבה וכדמתרץ אביי אלמא לא פשיט ליה בזה ואע"ג דרבא ס"ל דכו"ע אין דנין מ"מ י"ל ר"ח ס"ל כאביי. או דילמא י"ל דרבנן ס"ל דספק אם דנין או לא לכן מחמרי בהזאה משא"כ הכא מספק אין טעון כבוס (ועיין תוס' שם ד"ה מי חטאת וכו' ותוס' חגיגה כ"ג א' ד"ה מת וכו' משמע קצת לכאורה דהלכה כר"א יעו"ש אף דיש לדחות וק"ל).
דם חולין וכו'. מימרא דרבא זבחים צ"ח ב' רק שם איתא דם עולה למעלה והיא היא.
אינו טעון וכו'. שם בעיא דאיפשיטא. והנה מבואר מכאן דבכל ספיקא דלא איפשיטא ס"ל לרבינו דלא בעי כיבוס וא"כ י"ל דס"ל דבעורות קשים ספוקי מספקא ליה לרבא אם שייך בהו כיבוס או לא אי הלכה כאחרים או כרבנן לכן כאן פסק להקל בעורות קשים לעיל הלכה ב' ובהל' שבת פסק להחמיר והבן היטיב ועיין מש"כ שם.