בין
שהיתה וכו'. כן הוא שם במשנה צ"ב א' ואיתא שם בש"ס צ"ג א' דס"ל דכתיב תרי מיעוטי חד מדמה וחד אותה ואתי למעוטי בין היה לה שעת הכושר ובין לא היתה לה שעת הכושר ור' עקיבא ס"ל דחד מיעוטא אתי למעוטי לא היה לה שעת הכושר אבל היתה לה שעת הכושר טעון כיבוס ואותה אתי למעוטי תרומה ממריקה ושטיפה ור' שמעון דס"ל דאתי למעוטי היה לו שעת הכושר ס"ל דתרומה ל"צ למעוטי דס"ל דקדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה וכ"ש תרומה ועיי"ש צ"ו ב' וא"כ רבינו דס"ל לקמן הלכה י"ח דקדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה וממעטין ע"כ תרומה מאותה א"כ ליכא אלא חד מיעוטא למעוטי לא היה לה שעת הכושר אבל היה לו שעת הכושר צריך כיבוס וא"כ לכאורה יקשה על רבינו וכן הקשה התוס' יו"ט שם מ"ז והובא כאן בהג"ה יעו"ש ועיין בלח"מ שגם הוא הקשה כן ותירץ דרבינו ס"ל דתלתא תנאי פליגי בזה ות"ק ס"ל דמדמה כשרה ולא פסולה ממעטין אף שהיתה לה שעת הכושר ור"ע ס"ל דהיתה לה שעת הכושר טעון כבוס דמדמה לא ממעטינן רק לא היתה לו שעת הכושר ואי משום מיעוט דאותה בעי לתרומה ור"ש ס"ל בהא כר"ע דמדמה לחוד לא ממעטין רק לא היו לו שעת הכושר ורק ממיעוט דאותה ממעטין היו לו שעת הכושר ופסק רבינו כת"ק יעו"ש מה שכתב הכרח לזה.
ובעיני נראה דבלא"ה לק"מ דהא יש לדקדק דלקמן באמצע מריקה ושטיפה מפסיק לה רבינו בהלכות ט"ו ט"ז דין בלוע דחטאת ושוב בהלכה י"ח חוזר לדיני מריקה ושטיפה אבל י"ל כי בכוונה מכוונת כתב כן דשם בהלכה ט"ז כתב דכל הקדשים בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים נידונין לענין בליעה כחטאת ומפיק לה מהקישא דכתיב זאת התורה וגו' יעו"ש וא"כ י"ל דמהתם נמי איתקש לענין מריקה ושטיפה וממילא אימעיטא לה תרומה דתרומה לא מצי מפיק מהתם אבל אותה אתי למעוטי היה לה שעת הכושר ועיין תוס' צ"ב א' ד"ה יכול וכו' יעו"ש היטיב שוב ראיתי כעין זה בתוס' חדשים ובצאן קדשים יעו"ש היטיב.
ודע דהוקשה לי על מש"כ התוס' שם פ"ב א' בד"ה מכדי וכו' וז"ל תימא דילמא ר' עקיבא ס"ל כמ"ד קדשי קדשים טעונין מריקה ושטיפה ולא קדשים קלים ואתי חטאת לרבות קדשים קלים עכ"ל וצ"ע דהא כאן מבואר דר"ע ס"ל דקדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה ואיצטריך אותה למעוטי תרומה וא"כ אין מקום לתמיהתם והנה בש"ס החדשים נדפס הג"ה על הגליון בדף צ"ג א' ר' יעקב במקום ר"ע וא"כ אתי שפיר קושייתם. והנה בעל ההג"ה הנזכר הביא ראיה לדבריו מהתוספתא פ"י דזבחים יעו"ש אבל בתו"כ פרשת צו פ"ו איתא ר"ע. רק שם פ"ז בענין הפלוגתא דמריקה ושטיפה בפסולה שם נזכר פלוגתא דר' יעקב ור"ש כמו דאיתא שם בתוספתא וע"ע צ"ב ב' ואי"ה לפנינו יבואר עוד מזה.
שנפסלה בשחיטה וכו'. דע כי בזבחים צ"ב א' איתא ואיזו היא שלא היתה לה שעת הכושר שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקיבלו פסולין וזרקו את דמה וכתב רש"י דל"ג וזרקו דאפילו כשרה מכיון שנזרק הדם אין טעון כיבוס אם הוזה מדמה על הבגד ותוס' כתבו דשפיר גרסינן או זרקו וקמ"ל דאפי' אם נותר עוד דם במזרק לא אמרינן דיחזור כשר ויזרוק דם קמ"ל דלא יעו"ש היטיב ובאמת לכאורה תימה רבתי על רש"י ז"ל דהא במעילה ה' א' בתחלה עלה על דעתו דהאי וזרקו פסולים לאו דווקא הוא ולבסוף קא מסיק דקמ"ל דפסול עושה שיריים יעו"ש היטיב ואיך עלה על דעת רש"י לפרש דל"ג וזרקו את דמה וצ"ל דמיירי שהפסול הוא טמא דאין לך עושה שיריים אלא הטמא בלבד וכמו דמסיק שם במעילה ולקמן בפ"א מהל' פסולי המוקדשין הכ"ח ובפ"ג מהל' מעילה ה"ב יעו"ש. ומש"כ רבינו שנפסלה בשחיטה ולא כתב שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה י"ל דכייל ג"כ בשנשחט שלא לשמו דבחטאת פסול הוא כמו דמבואר בריש זבחים והמשנה לאו דוקא נקט הני אלא כל מיני דפסול בשחיטה או שנשחטה בדרום וכה"ג וק"ל.