כמו שביארנו. לעיל פ"ט מהל' כלי המקדש ה"ג ועיי"ש מש"כ בזה בד"ה לכל בגדי יעו"ש היטיב ובאמת אין ראיה מכאן דלחייב על המעיל אף שלא כדרך השחתה לפי שיש בו תיקון באופן אחר. וה"ה כל בגדי כהונה כן דביומא שם משמע דחד דינא להו ומחד קרא נפקו ועיין בס' חתם סופר חיו"ד סי' רס"ד יעו"ש היטיב ודבריו צ"ע. וע"ע מל"מ פ"ט מהל' כלאים הי"א יעו"ש היטיב והבן.
מטבילין אותו וכו'. הא דלא כתב בהלכה י"ט מדין הטבילה ואין לומר דמיירי שהיה טבו"י זה אינו וכמש"כ הלח"מ דאם היה טבו"י היה טהור אף מדבריהם יעו"ש היטיב ועל כרחך מיירי שם דלא נטבל כלל. תרי פירוקי בזה דהתם מיירי בבגד חולין ואם ירצה שלא להטבילו ולהשתמש בו בימי טומאתו רשאי ואינו זקוק להטבילו משא"כ מעיל דמחוייב להטבילו ע"כ. ועוד כיון שהותר כניסתו לפנים מחמת הקריעה רשאי להטבילו ג"כ בפנים משא"כ הכא שלא נקרע כלל ואסור להכניסו לפנים לכן אסור להטבילו בפנים וכ"ז פשוט. ודע דהתוס' כתב שם בד"ה מכניסו וכו' וז"ל אפילו למ"ד ביאה במקצת שמיה ביאה שאני בגד הואיל ויכול לחותכו לא חשיב כאלו נכנס כולו עכ"ל וצע"ק הא במעיל קיימינן הכא ואסור לחותכו ויש לחלק (על פי האמור לעיל ס"ק נ"ה ודו"ק היטיב) וצע"ק.