1
אינן טעונין וכו'. י"ל שלמד זה מדאיתא בתו"כ שם פ"ז וז"ל כלי חרש אין לי אלא כלי חרש מנין לרבות כלי נתר ת"ל וכלי חרס עכ"ל משמע דווקא כלי נתר לפי שהוא דומה בטומאתו לכלי חרס כמו דאיתא בפ"ב דכלים ובשבת ט"ז א' (ועיין תו"כ שמיני פ"ח פרשה ז') אבל כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה שאינם בכלל זה ואינם מקבלים טומאה אינם ג"כ בכלל מריקה ושטיפה. והנה בכלי עץ לא ביאר רבינו דינו ולמרן פשוט הוא דדינו כהנך כלים יעו"ש וצ"ע בזה כי י"ל כיון דיש לו טהרה ע"י גיעול אה"נ דלכלי נחשת דמי וצ"ע.
2
להיות כמוה וכו'. פסחים מ"ה א' נזיר ל"ז ב' זבחים צ"ז ב' חולין צ"ט א' ותו"כ צו ספ"ה.