קודם זריקה וכו'. שם צ"ו ב' ועיי"ש תוס' ד"ה חומר במריקה וכו'.
בשר חטאת וכו'. בברייתא הנ"ל וע"ע בתו"כ פ"ו שם יעו"ש היטיב ופ"ה שם. ועיי"ש בתו"כ פ"ז דחטאת פסולה ג"כ אין טעון מריקה ושטיפה יעו"ש היטיב רק דפליגי ר' יעקב ור"ש. ר"י ס"ל דאם היתה לה שעת הכושר ונפסלה טעונה מריקה ושטיפה ור"ש ס"ל דאף שהיתה לה שעת הכושר אינה טעונה מריקה ושטיפה יעו"ש היטיב וכ"ה בתוספתא פ"י. וצ"ע שלא הובא זה בש"ס וברבינו. ואולי הוא בכלל הני כיון דלאו בני אכילה נינהו וצ"ע בזה. ובתוספתא שם מסיים בה אינו טעון מריקה ושטיפה אלא הדחה עכ"ל וצ"ע הא בעי הגעלה בחמין משום נ"ט. שוב עיינתי כי התוספתא קוראה לזאת הדחה כדאיתא שם למעלה מזה וז"ל ר"ש אומר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה אבל טעונין הדחה משום נותן טעם עכ"ל ופשוט.
כולו טעון וכו'. שם צ"ו ב' בעיא דאיפשיטא ועיי"ש תוס' ד"ה בישל במקצת וכו' שהניחו בתימה כיון דחם כולו פשיטא דבעי מריקה ושטיפה בכל הכלי יעו"ש היטיב ולא זכיתי להבין מאי תמיהא היא זו הא שטיפה בצונן גזירת מלך היא וא"כ י"ל אע"ג דפשיט בלוע בכולו מ"מ לא בעי שטיפה בכולו וכן למ"ד מריקה ג"כ בצונן שפיר מיבעיא ליה בתרווייהו במריקה ג"כ והא דקאמר התם מי דמי דם לא מפעפע יעו"ש י"ל דה"ק דמדם ליכא למיפשט. והכי קא מיבעיא ליה כיון דמפעפע בכולו טעון מריקה ושטיפה בכולו או לא תלי מידי בפעפוע כנ"ל לפע"ד בזה ועוד י"ל דהא בתרומה איתא שם דא"צ הגעלה כי אם מקום בישול אלמא אע"ג דחם מקצתו חם כולו מ"מ סגי במה שמגעיל מקום הבישול לבד ואמרינן כבולעו כך פולטו ולכן בעי שפיר בקדשים האיך הדין ועיין בזה באורך בר"ן בפ"ב דפסחים ובאו"ח סי' תנ"א סעיף י"ב וביו"ד סי' קכ"א סעיף ו' ובפ"ז מהל' מעילה ה"א ועיי"ש באחרונים בכל מקומות הללו יעו"ש היטיב ובבאור הגר"א שם בכל המקומות הנ"ל. ולא רציתי להאריך בזה.