מריקה בחמין וכו'. שם צ"ז א' וכרבנן דהלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ומרן כתב וז"ל ופסק כחכמים וכסתם מתניתין עכ"ל מבואר מזה שגירסתו היתה במשנה מריקה בחמין ושטיפה בצונן אמנם לפנינו הגירסא במשנה מריקה ושטיפה בצונן אבל במשנה שבמשניות איתא מריקה בחמין ושטיפה בצונן וכן משמע מפי' רבינו למשניות יעו"ש היטיב ובתו"כ צו פ"ז הגי' מריקה ושטיפה בצונן ועוד יבואר לפנינו אי"ה.
לא ביין וכו'. שם צ"ו ב' ובתו"כ שם פ"ז (ושם איתא וז"ל ומורק ושוטף יכול מה הטיפה האמורה להלן בארבעים סאה אף כאן בארבעים סאה ת"ל במים. במים כל שהן במים ולא ביין במים ולא במזוג במים להכשיר את כל המים ק"ו למימי הכיור עכ"ל והנה לכאורה אי נימא דק"ו למימי כיור שהם קדושים לכאורה קשה מאי ק"ו איכא הא אדרבה הו"א דמים קדושים גריעי משום דהדר בלע קודש ומאי נפק"מ במה דיפלוט הכלי קדש ועל כרחך צ"ל דה"ק ק"ו למימי כיור שהם מים חיים וס"ל להתו"כ דמי מקוה פסול למי כיור וזה לכאורה דלא כמש"כ לעיל פ"ו ה"ו יעו"ש היטיב אך אם לא ט"ס הוא י"ל דהתו"כ אזיל לשיטתו דס"ל מריקה ושטיפה בצונן כרבי וא"כ לא אתו המים להגעיל האיסור אך גזירת מלך בלבד א"כ שפיר י"ל דק"ו למי כיור וצ"ע בזה) ועיי"ש בש"ס דבתרומה לית לן בה ושרי כל מילי א"כ מכ"ש בשאר הגעלות דשרי במזג וביין ובשאר משקים ומתוך כך צ"ע על מש"כ באו"ח סי' תנ"ב בהג"ה סעיף ה' דאין להגעיל בשום משקה רק במים יעו"ש והא מבואר מכאן דאינו כן. שוב נשאתי עיני בראשונים וראיתי בתשובת רשב"א סי' תק"ג שהביא מכאן ראיה לסתור הדעה הזאת וע"ע בר"ן ס"פ כל הבשר דהוא ג"כ הביא מסוגייא זו יעו"ש היטיב מש"כ בזה באורך. שוב ראיתי בבאורי הגר"א שם שכתב ג"כ מזה יעו"ש היטיב שהעתיק לדברי הר"ן הנ"ל בקצרה (ובתיקון קצת בשמות האמוראים יעו"ש היטיב).
והמריקה והשטיפה וכו'. שם צ"ו ב' ופירש"י הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ יעו"ש ומשמע שם בש"ס צ"ז ב' דזה אינו אלא לרבי דס"ל דתרווייהו בצונן ולמה שינה בלשונם למיכתב מריקה ושטיפה לכתוב אידי ואידי ומורק ומורק או ושוטף ושוטף א"ו להכי שינה בלשונו להיות מריקה בפנים ושטיפה בחוץ אמנם לרבנן דס"ל מריקה בחמין ושטיפה בצונן א"כ לא שמענו כלל דבעי כמריקת הכוס ושטיפתו. וצ"ל דס"ל לרבינו דבמריקת הכוס ושטיפתו כו"ע לא פליגי וגם חכמים מודו לזה רק דפליגי אם מריקה בחמין או בצונן ולפי גירסתו דגריס במשנה מריקה בחמין ושטיפה בצונן ומ"מ ס"ל להמשנה דמריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס אמנם לגי' שלנו י"ל שפיר כי המשנה אזלא אליבא דרבי. והנה לרבנן דמפרשי מריקה בחמין א"כ אין הכוונה שיהיה מבפנים ולא מבחוץ והשטיפה בחוץ ולא בפנים רק כמש"כ בפי' המשניות וז"ל והכבוס המופלג עד שמסיר מה שנדבק בכלים יקרא מריקה ותוספות הנקיות יקרא שטיפה והוא שיתן מים לתוך הכלי ואינו ממרק בידו הכלי אלא משפשף ואמרו מריקה בחמין ושטיפה בצונן ומה שאמרו כמריקת הכוס וכשטיפת הכוס ר"ל שאינו חייב להפליג עד שיסיר כל הרושם עכ"ל הזהב וזה שלא כדברי רש"י וא"כ לא יפה עשה מרן שהעתיק דברי רש"י על רבינו וכן מצאתי שתמה עליו התוס' יו"ט בזה.
מגעילן במים וכו'. שם במשנה צ"ז א' וכ"ה הגי' שם בתו"כ פ"ז. ועיי"ש בתוס' דיש מוחקין גי' חמין והוא קיים לגי' זו יעו"ש בד"ה השפוד יעו"ש היטיב אך צ"ע קצת מה שהקשה שם בע"ז ע"ו א' הא מריקה ושטיפה בצונן וכאן קתני חמין ומאי קושיא הא י"ל דאתי כרבנן דס"ל מריקה בחמין ומזה לכאורה מוכרח דגי' שלפנינו מריקה ושטיפה בצונן היא עיקר ולכן שפיר תמה אביי דבמשנה ליכא למימר הכי וצ"ע בזה ועיין בד"ה שאח"ז יעו"ש היטיב.
ואח"כ מדיחן. זה פשוט משום דבעי שטיפה בצונן אחר המריקה בחמין והא דלא כתב במשנה זה משום דזה פשוט והא דקתני מגעילן היינו כדי שלא תאמר דבעי נמי ליבון קמ"ל דלא אבל בהדחת צונן פשיטא דבעי ופשוט. ובהיות כן יש ליישב מה שהנחתי לעיל (ס"ק ל"ה) בצ"ע. דרבה תירץ דלעולם בעי ליבון והמשנה קמ"ל דבעי נמי מריקה ושטיפה ומריקה בחמין וע"ז מקשה אביי שפיר הא מריקה ושטיפה בצונן והעיקר קאי על השטיפה ומריקה תני אגב דנקט שטיפה (וע"ד שכתבו התוס' בזבחים שם והבן) ור"ל א"כ נקטה המשנה מריקה דבחמין ושבק השטיפה דבצונן ודו"ק היטיב. והנה הדחה דבעי אחר המריקה הוא גזירת מלך בקדשים אבל לא בתרומה וכמו דאיתא בזבחים צ"ו ב' וא"כ בשאר הגעלות פשיטא דלא בעי הדחה וכמש"כ התוס' שם ד"ה לא צריכא וכו'. יעו"ש היטיב ועיין בתוס' ע"ז שם ד"ה מכאן וכו' שכתבו די"מ דבקדשים בעי שתי שטיפות ובתרומה לא בעי רק שטיפה אחת וה"ה לשאר הגעלות יעו"ש אמנם דעת רבינו כדעת רש"י וק"ל וע"ע בטור ושו"ע או"ח סי' תנ"ב סעיף ז' יעו"ש.