מקום מן וכו'. ר"ל בין למעלה על המזבח ובין למטה ובין בקרן מערבית דרומית ובין בשאר קרן עיין זבחים ס"ג א' ב' ס"ו ב' ס"ז א' מנחות ב' ועיין לעיל הלכה ו'.
למטה מאמצע וכו'. לעיל הלכה ו'.
הזה בכל מקום וכו'. עיין בזבחים ס"ג ב' דקאמר שם היזה דמה בכל מקום כשרה הזה ולא מיצה כשרה ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש מאי קאמר ופירש"י דאין לומר דמיירי שהזה תחלה בכל מקום ולבסוף נתן מדם הנפש למטה מחוט הסיקרא דכשר זה אינו דהא לא קאמר הזה מדמה בכל מקום שמשמעו מקצת דמה רק דה"ק שכל דמה הזה בכל מקום כשר וא"כ איך יתכן לומר ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה ומשני ה"ק מלקה בכל מקום כשרה מיצה דמה בכל מקום כשרה שאם היזה ולא מיצה כשרה ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש והנה רבינו אזיל לשיטתו דמיצוי דם מעכב כמש"כ לעיל הלכה ז'. ומשמע דדין זה אמת דאם נתן הזוי הדם בכל מקום במזבח ושוב נתן למטה מחוט הסיקרא דכשר רק דהמקשן הקשה דאין זה במשמעות הברייתא אבל הדין דין אמת לכן כתב רבינו דין זה דפשיט הוא ודין הברייתא השמיט. והבן היטיב ובזה יתורץ קושיית הלח"מ בטוב טעם יעו"ש היטיב. ואף די"ל מדלא מיירי הברייתא בזה א"כ לא שמעינן בזה להכשיר מ"מ י"ל דרבינו ס"ל כמש"כ התוס' שם ס"ה א' ד"ה דמו וכו' דבעולה בעינן כל דמו ולא בחטאת יעו"ש והכי משמע נמי מדכתיב בעולה ונמצה דמו דמשמע כל דמו ובחטאת כתיב והזה מדם החטאת דמשמע מקצת הדם אף די"ל דהתם הוכרח לכתוב מדם דלא כל הדם היה מזה דבעינן מיצוי ג"כ כדכתיב והנשאר בדם ימצה מ"מ י"ל דאם הזה בשאר מקומות וחזר והזה למטה מחוט הסיקרא וחזר ומיצה דכשר דמאיזה טעם יפסל דמה מגרע מה שנתן ג"כ שלא במקומו והדין נכון מצד הסברא. ועיין תוספתא פ"ז דזבחים שם שגירסת הברייתא כמו שמסיק בש"ס שם.