מעכב. עיין זבחים נ"ב א' דמתחלה ר"ל דפליגי בהא ר' ישמעאל ור' עקיבא דלר"י מעכב ולר"ע אינו מעכב ולבסוף מסיק דתרי תנאי ואליבא דר"י דלחד תנא ס"ל לר"י נמי דאינו מעכב ועיי"ש ס"ג ב' ברייתא דס"ל אינו מעכב ובהיות כן יש לכאורה לתמוה על רבינו דפסק דמעכב וי"ל משום דשם ס"ה ב' אוקמי ר"ח פלוגתא דת"ק וראב"ש דת"ק ס"ל דמיצוי מעכב ולאינך אמוראי משמע דכו"ע ס"ל דמיצוי מעכב לכן פסק כן ועיין שם ס"ד ב' במשנה א' חטאת העוף וא' עולת העוף שמלקן ושמיצה את דמן לאכול דבר שדרכו לאכול וכו'. ומשמע מזה דמיצוי מעכב וכמו דדייק מינה במעילה ט' א' ואף דדחי שם דלצדדין קתני נ"ל לרבינו דוחק (ועיין תוס' זבחים ס"ד א' ד"ה שאם וכו' והא דפריך התם לרב הונא דתני הזה דמיצוי אינו מעכב ולא משני דאתי כההוא תנא דאמר אינו מעכבת וכו' נ"ל דט"ס הוא וצ"ל כההוא תנא דאמר מעכבת וכו' והבן) ומרן כתב וז"ל ומש"כ מיצוי חטאת מעכב משנה שם בזבחים מיצה דם הגוף פסולה וכו' יעו"ש היטיב ועל כרחך ט"ס הוא וצ"ל לא מיצה דם הגוף פסולה וכוונתו על משנה זבחים ס"ד ב'. אבל לא ידעתי מאי ראיה מייתי דילמא בדם עולה מיירי וכן משמע שם ס"ו בש"ס ועיין לעיל פ"ו ה"כ גם במעילה שם לא מייתי ראיה מינה וע"ע בתוספתא פ"ז דזבחים שם מבואר דאין מיצוי מעכב יעו"ש היטיב. ומש"כ הלח"מ להקשות מפ"ב מהל' מעילה ה"ו יעו"ש אי"ה יבואר שם מזה.
אלא דמה וכו'. זבחים ס"ד ב' ועיי"ש מ"ג א' ועיין תוספתא זבחים פ"ה ופ"ו ותוספתא פ"א דתמורה.