מולק אותה בקרן וכו'. זבחים ס"ג א' ב' ס"ד ב'. ושם ס"ג ב' איתא וז"ל מאי קאמר אמר רב אשי ה"ק בכל מקום היתה כשרה למליקתה אלא זה היה מקומה להזאתה עכ"ל ומשמע קצת לכאורה מזה דבמליקה לא איכפת לן כלל באיזה קרן היה נעשה ועיי"ש בתוס' ד"ה אף חטאת וכו' וע"ע זבחים ס"ז א' ומנחות ב' ב' יעו"ש וע"ע זבחים ס"ו ב' ולקמן בהלכה ט' שם אי"ה יבואר עוד בזה. ודע שמש"כ ביש ספרים שם ס"ד ב' חטאת העוף כיצד היתה נעשית עלה לכבש ופנה לסובב בא לו לקרן דרומית מזרחית. הך מעלה לכבש וכו' עד סוף הוא ט"ס ובמשנה שבמשניות ליתא דהא חטאת העוף היתה נעשית למטה כמו שמבואר בריש קינים ובזבחים ט"ו א' ועוד בדוכתי טובי ועוד הא אין מקומה בקרן דרומית מזרחית כלל. אלא ודאי הוא ט"ס ונמשך הטעות מעולת העוף וק"ל (וכן נסמן על הגליון בשם מהרש"ק דט"ס הוא) וע"ע תוס' מנחות ב' ב' ד"ה עולת העוף וכו' יעו"ש היטיב.
כמו שבארנו. לכאורה לא ידעתי מקומו איה (ועיין לעיל פ"ו ממעשה הקרבנות ה"כ וצ"ע.
שיחתוך
הסימנין וכו'. מבואר דעתו ז"ל דיכול לחתוך בחטאת שתי סימנים והנה לכאורה כל הסוגיא דזבחים פ"ה ב' דלא כוותיה דאיתא שם דמתניתין דלא כר' אליעזר בר' שמעון דס"ל דמבדילין בחטאת העוף ומפרש שם ר"ח דפליגי במיצוי בחטאת העוף אי מעכב דת"ק ס"ל מעכב וא"כ כיון שצריך על כרחך למצות הדם בחטאת העוף וקעביד נמי הבדלה א"כ עביד מעשה עולה בחטאת ופסול וראב"ש ס"ל דאינו מעכב וא"כ לא עביד מעשה עולה בחטאת דבעולה ממצה משא"כ בחטאת (ותוס' פי' דקודם הזאה כו"ע ס"ל דאסור להבדיל ולא פליגי רק בהבדלה שאחר הזאה קודם מיצוי דת"ק ס"ל מעכב המיצוי וא"כ היכא דעביד הבדלה קודם המיצוי הוי מעשה עולה בחטאת דבעולה עביד נמי הכי הבדלה קודם מיצוי וראב"ש ס"ל דמיצוי אינו מעכב בחטאת וא"כ כיון שהזה קודם הבדלה כבר גמר מצותו והבדלה דעביד אח"כ הוי מחתך בשר בעלמא) ורבא אמר דשהיה בסימן שני בעולת העוף פליגי דת"ק ס"ל דשהיה לא מעכב וא"כ ה"נ בחטאת אע"ג דחותך רוב בשר בין סימן לסימן הוי מעשה עולה בחטאת ולכן אסור למלוק סימן שני וראב"ש ס"ל דשהיה מעכב וכיון שכן לא הוי מעשה עולה בחטאת ואביי ס"ל דפליגי באי מעכב רוב בשר דלת"ק אינו מעכב וא"כ כי מבדיל בחטאת העוף ומולק בסימן שני בלא רוב בשר עביד מעשה עולה בחטאת וראב"ש ס"ל דמעכב וכיון שמוכרח לחתוך רוב בשר בין סימן לסימן א"כ שוב לא הוי מעשה עולה בחטאת דבעולה כה"ג אי מחתך רוב בשר בין סימן לסימן הוי שהיה ומליקה פסולה היא יעו"ש היטיב כל הסוגייא.
ומשמע מזה דבחטאת אינו מולק סימן השני כלל וע"ע שם ס"ז א' דאיתא שם דעולה הכשרו בשני סימנין וחטאת הכשרו בסימן אחד יעו"ש היטיב וע"ע בחולין כ' ב' ותיקשי לך עולת העוף דבעיא שני סימנים וכי מתה עומד ומולק א"ל התם כדי לקיים בה מצות הבדלה א"ה עור נמי כל המעכב בשחיטה מעכב בהבדלה וכל שאינו מעכב בשחיטה אינו מעכב בהבדלה והא מיעוט סימנין לרבנן דלא מעכבי בשחיטה ומעכבי בהבדלה אלא אימא כל שישנו בשחיטה ישנו בהבדלה וכל שאינו בשחיטה אינו בהבדלה יעו"ש היטיב ומכל זה מבואר דבעולה אינו שוחט רק שנים וא"כ בחטאת כי לא מבדיל א"כ אינו מולק רק סימן אחד וכן שם כ"א א' איתא שנים או רוב שנים וכו' ועוד שם כל הסוגייא עד סופה משמע דלכל היותר לרבנן בעי בעולה שנים ולראב"ש רוב שנים ובחטאת לא בעי רק סימן אחד או רוב אחד וע"ע זבחים ס"ז א' רב אשי אמר בשלמא עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת כיון דהא הכשירה בסימן אחד והא הכשירה בשני סימנין ועולת העוף למטה ליתא כיון דמליק בה סימן אחד נמשכת ונעשה חטאת העוף אלא חטאת העוף כיון דאמר מר מליקה בכל מקום כשרה מכי מליק בה סימן אחד מיפסלא כי הדר מליק באידך סימן היכי ממשכה והויא עולת העוף יעו"ש היטיב ובתוס' ד"ה ועולת העוף וכו' דבחטאת מיפסלה בשני סימנים אשר מכל אלה מבואר לכאורה שלא כדברי רבינו. והנה הסמ"ג הביא ראיה לרבינו ממה דאיתא בזבחים ס"ה א' מה הקטרה הראש בעצמו והגוף בעצמו יעו"ש ובחולין כ"א ב' אבל ראיתי להיש"ש בחולין שם שהשיג על רבינו מהך דחולין יעו"ש היטיב ואין לומר דרבינו ס"ל כר' אלעזר בר"ש דס"ל דמבדילין בחטאת העוף כמבואר בזבחים ס"ה ב' זה אינו דהא מסיק וכתב ואם הבדיל פסולה וכו' ועיין בלח"מ שכתב דרבינו מפרש להברייתא דהובא בחולין כ"א ב' דת"ק ס"ל דמבדיל בעולת העוף לגמרי ולר' ישמעאל מבדיל בשני סימנין ולראב"ש ברוב שנים ורבינו פסק כת"ק דבעינן מבדיל לגמרי וא"כ אף שמבדיל בשני סימנין לא מיקרי זה ההבדלה וכל מקום שנאמר לרבנן בעי שני סימנין היינו לר' ישמעאל יעו"ש היטיב.
והנה בהא דחולין כ' ב' י"ל דשפיר מוכרח קצת לפרש כן דאל"כ תקשה מאי פריך עולת העוף נמי וכי מתה עומד ומולק וכו' וכי לא ידע דבעי הבדלה רק דלפ"ז ניחא דהכי פריך אי משום הבדלה א"כ עור נמי וכמו לת"ק אלא ודאי דס"ל לר' ישמעאל דלא בעינן רק מה דנפקא חיותא בהכי וא"כ וכי מתה עומד ומולק וכי משני ליה משום הבדלה פריך ליה שפיר א"כ עור נמי וכו' והבן (וע"ע בס' החינוך מצוה קכ"ד יעו"ש שפסק כרבינו יעו"ש היטיב) והסוגייא דזבחים ס"ה ב' נוכל ליישב בפשיטות דכו"ע ס"ל דבחטאת חותך שני סימנים רק דפליגי בהבדלה לגמרי וקאמר דפליגי אי מיצוי מעכב בחטאת לת"ק מעכב ולהכי כי מבדיל ג"כ עביד כל מעשה עולה בחטאת ולראב"ש לא מעכב וא"כ יש שינוי בין עולה לחטאת ולכן רשאי להבדיל ג"כ ורבא משני דפליגי אי שהיה מעכב בסימן שני בעולה ובחטאת כי מחתך רוב בשר הוא לאחר מליקת סימן אחד וא"כ יש נפק"מ בין מליקת חטאת דעביד ביה שהיה בין סימן לסימן ולכן רשאי להבדיל ג"כ ות"ק ס"ל דאין שהיה מעכב בסימן שני בעולת העוף ולכן אי מבדיל לגמרי בחטאת העוף א"כ עביד מעשה עולה בחטאת ואביי משני דכו"ע ס"ל דשהיה מעכב ולא פליגי רק אי חתיכת רוב בשר מעכב בחטאת ולת"ק אינו מעכב וא"כ יכול למלוק שני הסימנין בלי שום שהיה וא"כ אם יבדיל יעשה מעשה עולה בחטאת וראב"ש ס"ל דמעכב וא"כ על כרחך יעשה שהיה בין סימן לסימן וא"כ אינו דומה לעולה לכן יכול להבדיל ומייתי מברייתא דבחטאת חותך רוב בשר בין סימן לסימן משא"כ בעולה דמחתך הבשר אחר שני הסימנין ולעולם ס"ל להברייתא דבחטאת מולק ג"כ שני הסימנים רק דיעשה הפסק בין סימן לסימן עם הרוב בשר ובעולה מולק שני הסימנין ואח"כ מולק כל הבשר וי"ל דכו"ע מודו בזה דבעינן בעולה כל הבשר וראב"ש ס"ל דבעולה משייר מיעוט סימנים כדי לקיים דבעינן אוחז בראש וגוף ומזה. וא"צ למש"כ הלח"מ דפליגי בזה ת"ק ור' ישמעאל ורבנן רק דכו"ע ס"ל דבעינן הבדלה בעולה היינו שיחתוך כל הבשר עם המפרקת ולא פליגי רק בסימנין ור"י ס"ל כרבנן לגמרי דבעינן כל הסימנים ומה דאיתא שם כ"א ב' אי מה להלן מולק ואינו מבדיל בסימן אחד י"ל דה"ק אי מה חטאת כשר בסימן אחד אף עולה כן קמ"ל דבעולה בעינן שנים דווקא ובהיות כן יש ליישב ג"כ הסוגיא דזבחים ס"ז א' דמיירי שם לענין דיעבד. והוכרח רבינו לזה חדא כמש"כ הסמ"ג מדקאמר מה הקטרה הראש בעצמו והגוף בעצמו כן במליקה ג"כ כך.
ועוד י"ל משום דאמאי לא נקטה הברייתא בעולה דבעינן רוב בשר אלא ודאי בעולה לא סגי ברוב בשר דבעינן כל הבשר ומשום הבדלה (ורק בעור צל"ע אי בעינן הבדלת העור ולכאורה משמע דלא מעכב כפשטא דש"ס חולין כ' ב' ועיי"ש כ"א א' הותזו ממש וקסבר ר"ל דהיינו כהבדלת עולת העוף לרבנן ושם הדין דלא מעכב העור וכמש"כ רבינו בפ"ד מהל' אבות הטומאה הי"ד יעו"ש היטיב) ובהיות כן מיושב היטיב מה שהרגיש הלח"מ בפ"ו הלכה כ"ג למה לא כתב רבינו דבעולה בעינן רוב בשר יעו"ש ובהיות כן פשוט הוא כיון דס"ל דצריך להבדיל כולו והתימה שלא זכר מש"כ כאן הוא בעצמו וי"ל עוד דלראב"ש פשיטא דבחטאת לא מולק רק סימן אחד וכל הסוגייא דזבחים ס"ה ב' אתיא אליביה אבל לר"י ולת"ק י"ל דבחטאת יכול למלוק ג"כ שני סימנים רק שלא יבדיל לגמרי וכנ"ל ואין רצוני עוד להאריך בזה ועיין תוספתא פ"ז דזבחים שם משמע דאין מולקין בחטאת רק סימן אחד או רוב אחד יעו"ש היטיב וכן משמע בחולין כ"ט א' יעו"ש.
ואם הבדיל וכו'. עיין זבחים ס"ד ב' ושם ס"ו א'.
למטה מאמצעו וכו'. זבחים ס"ג א' ב' ס"ד ב' ס"ו א' תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"ח ועוד שם פרשה ז' פ"ח יעו"ש.