בזר ובלילה וכו'. מרן לא הערה מקורו. ועי' ירושלמי יומא פ"ו ה"ו וז"ל תנא ר' זכיי זר ששרף מטמא בגדים לא צורכא דלא מהו שיהו כשרים בלילה ק"ו מה אם הקטר אימורים שאינן כשרין בזר כשרים בלילה אלו שהן כשרים בזר אינו דין שיהו כשרים בלילה עכ"ל וכ"כ השיירי קרבן שם שמכאן יצא לו לרבינו יעו"ש היטיב וע"ע בפ"ד מהל' פרה אדומה שפרה כשרה בלילה ופסולה בזר יעו"ש היטיב.
כל העצים וכו'. עיין מ"ג בפ"ד דפרה ולקמן בפ"ד דפרה הי"ז יעו"ש וע"ע בתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פ"ה פרשה ג' וז"ל על עצים באש מה ת"ל שיכולה הואיל ונאמרה שריפה בפנים ונאמר שריפה בחוץ מה שריפה אמורה בפנים בעצים כשרים למערכה אף שריפה אמורה בחוץ בעצים כשרים למערכה ת"ל עצים משמע לרבות כל עצים אפי' בקש אפילו בתבן אפילו בגבבה באש ולא בסיד ולא ברמץ עכ"ל ונתבארו דברי רבינו. וע"ע בתוספתא זבחים ספי"א יעו"ש רק מה שיש לעיין בזה דבתו"כ מבואר כי מעצים מרבינן הכל אפילו קש ותבן וגבבא ומאש ממעטין סיד ורמץ ורבינו מיפך אפיך ותני. ועיין בלח"מ מש"כ בזה.