שנאמר על וכו'. מבואר דס"ל כדעת רש"י ביומא כ' ב' בד"ה אלא א"ר יוחנן וכו' דכל הלילה והקטיר קאי אם אינם מעוכלין וכל הלילה והרים אתי לדשן מעוכל ולכן כיון שמן התורה מותר בכל הלילה לכן מקדמינין ביוה"כ וברגלים להרים דשן המעוכל קודם חצות והא דחצות עושה עיכול בשרירי ה"ט דכתיב כל הלילה על מוקדה על המזבח יודע אני שהיא עד הבקר ולמה אמר עד בקר ליתן בקר לבוקר ושל לילה יעו"ש ועיי"ש בתוס' ד"ה אלא וכו' ובזבחים פ"ו ב' תוס' ד"ה אלא וכו' יעו"ש היטיב וז"ל רבינו בפי' המשניות בזבחים. ומה שאמר קודם חצות ולא אמר כל הלילה לפי שאמר הכתוב היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואילו אמר כל הלילה לבד היה משמעו עד הבקר ולפי שאמר אח"כ עד הבקר אמרו שהוא רומז להרחקה מן הבקר הוא מה שאמרו עד הבקר תן בוקר לבוקרו של לילה וע"כ אמרו עד חצות להרחיק אדם מן העבירה כמו שבארנו בתחלת ברכות עכ"ל וכוונתו דאין הכתוב הזה מורה ובא שחצות עושה עיכול בשרירי רק מהכתוב הזה מבואר שיש לעשות סייג בהקטרת האיברין והאימורין עד חצות ולכן עשו חצות עיכול בשרירי. וזה דלא כמש"כ רש"י דחצות עושה עיכול בשרירי ילפינן מפסוק זה ואזלי לשיטתייהו בריש ברכות דלרש"י ז"ל לא עשו סייג בהקטר חלבין ואיברין לכן פי' דהפסוק קאי על חצות דעושה עיכול בשרירי ורבינו ס"ל דעשו סייג בהקטר חלבין ואיברין יעו"ש ולעיל פ"ד ה"ב יעו"ש היטיב ועיין מש"כ בחי' בריש ברכות יעו"ש היטיב.