קודם שיפתחו וכו'. עירובין ב' א' ויומא ס"ב ב' וזבחים נ"ה ב'. ומה שתמה המגיה על מש"כ רק בשלמים הא בכל הקרבנות כן הוא. וכן תמה התוס' יו"ט בפ"ג דתמיד מ"ז יעו"ש היטיב עיין ברש"י זבחים ס"א א' בד"ה וחד לאחר וכו' ובתוס' שם ד"ה קודם וכו' ובמנחות צ"ה א' ד"ה מר אמר וכו' יעו"ש היטיב דמיושב זה וע"ע ביומא ס"ג א' ד"ה שלמים וכו' יעו"ש היטיב אמנם ע"ע בעירובין שם וביומא כ"ט א' ד"ה אלא וכו' ובפסחים נ"ח ב' ד"ה העולה וכו' ובמנחות שם מ"ט ב' יעו"ש היטיב מבואר דכל הקרבנות אינם נשחטים קודם שנפתחות דלתות ההיכל ועיין מל"מ שרמז ג"כ לזה וע"ע בתוס' זבחים קי"א ב' ד"ה השוחט וכו' אבל במליקה וקמיצה לכו"ע א"צ פתיחת דלתות ההיכל וכמש"כ תוס' ביומא כ"ט א' ובמנחות מ"ט ב'. ודע דאיתא בתוס' ישנים יומא כ"ט א' בד"ה תצא וכו' וז"ל וא"ת תיפוק לי שנמלקה קודם פתיחת ההיכל ואמרינן בריש עירובין שלמים ששחטן קודם פתיחת ההיכל פסולין וכו' וי"ל שנפתחו כבר קודם שחיטת התמיד א"נ לא פסלינן אלא שלמים דווקא דכתיב בהו פתח אהל מועד ולא עולת העוף ואע"ג דתנן אין השוחט את התמיד שוחט עד ששומע קול שער הגדול שנפתח י"ל מדרבנן עכ"ל והנה לכאורה מדכתב עולת העוף משמע הא עולת בהמה נפסל שפיר וא"כ לא יתכן לכאורה מאי דמקשה מהא דתמיד דהתם עולת בהמה הוא דהואי. לכן נ"ל כי הם קיימו בשיטת רש"י זבחים ס"א א' ובשיטת התוס' מנחות צ"ה א' ובשיטת רבינו וט"ס הוא וצ"ל אלא שלמים דווקא ולא עולה ואע"ג דתנן וכו' וע"ע שם ל"ד א' ד"ה עולה וכו'. ומה שהקשה עוד תוס' יו"ט על התוס' דעירובין דאיצטריך קרא להשמיענו בשלמים דצריך פתיחת דלתות ההיכל ולהשמיענו דכן הדין בכל הקרבנות יעו"ש היטיב והנה כבר קיימתי מסברא דנפשאי דהכי מקשו לכתוב האי קרא גבי תמיד וממילא ידעינן דה"ה גבי כל הקרבנות. שוב ראיתי כן ברש"א ביומא כ"ט א' יעו"ש היטיב.
דלתותיו מוגפות וכו'. שם בזבחים נ"ה ב' ועיין לח"מ שתמה למה השמיט הא דגובהה דמיבעיא בש"ס ולא איפשיטא יעו"ש ועיין בתוס' שם ד"ה בגובהה וכו' שנשארו בתימה יעו"ש היטיב ואולי מטעם זה מיפשט פשיט ליה להיתירא יעו"ש.