כשהוא נכנס וכו'. עיין יומא נ"א ב' פלוגתא בזה ומבואר מזה כי רבינו פוסק כת"ק דשתי פרוכות היו והחיצונה פרופה מן הדרום לכן כשיוצא היה יוצא ג"כ דרך הדרום והיה נכנס לבין המנורה והמזבח ומכאן ראיה לכאורה דלא כהרשב"א שכתב מרן לקמן פ"ד מהל' עבודת יוה"כ דס"ל לרבינו דאף דס"ל דשני פרוכות היו אבל בפתחים ס"ל להיפך דהפנימי היתה פרופה לדרום והחיצון לצפון יעו"ש היטיב והא לפי"ז כיון דס"ל לרבינו דהפרוכת החיצון היתה פרופה לצפון א"כ התם הו"ל למיקם בין שלחן ובין המזבח אלא ודאי דס"ל לרבינו דפיתחא בדרום הוי כן נראה לכאורה. אבל יש לעיין דהא כי היה מזה על הפרוכת היה עומד באמצע ההיכל מכוון א"כ כך לי בין מזבח למנורה כמו בין מזבח לשולחן ובשלמא אם נימא דבשעה שהיה מזה על הפרוכת היה עומד במזרח המזבח א"כ כשהיה יוצא מקדשי הקדשים היה יוצא בין המזבח ומנורה ושוב היו עומד לאחורי המזבח למזרחו ומזה על הפרוכת אבל באמת אמרינן ביומא נ"ח ב' דהיה עומד לפנים מן המזבח וכן הוא בירושלמי שם ה"ד ובתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פ"ג פרשה ג' ובאחרי מות פ"ד פרשה ג' יעו"ש ואולי אפ"ל כיון שיצא ממערב למזרח א"כ ימינו לדרום ולכן הוא נכנס דרך ימינו בין מנורה למזבח ולפ"ז אין תלוי כלל בפיתחא היכא קאי. שוב ראיתי להלח"מ לקמן בסי' פ"ו שהביא מכאן דפיתחא בדרום הוה קאי יעו"ש והנה לפי מש"כ אין הכרע מזה ועוד אי"ה יבואר לפנינו מזה. ועוד הקשו לרשב"א מה שכתב רבינו שהיה עומד בין המנורה למזבח והא מבואר שם ביומא נ"ח ב' דהיה יוצא מכולו מזבח ועיין מש"כ מרן בשם הר"י קורקוס כאן בזה יעו"ש היטיב וע"ע בלח"מ מש"כ בזה יעו"ש היטיב. והנה ראיתי בס' שיח יצחק שהביא בשם הפר"ח דמש"כ בהל' עבודת יוהכ"פ פ"ד ה"ב וז"ל ועומד לפנים ממזבח הזהב בין המזבח והמנורה וכו' יעו"ש הוא ט"ס יעו"ש ואי לא מסתפינא אמינא כי גם רבינו מודה שהיה יוצא למזרח המזבח כמש"כ רש"י זבחים פ"ג א' יעו"ש היטיב והא שכתב כשהוא נכנס עומד בין המזבח למנורה היינו שהוא עומד בין החלל שבין המנורה למזבח אבל לעולם היה יוצא דרך שם והיה עומד במזרחו של מזבח. ועדיין צ"ע בזה. ועיין רדב"ז ח"ה סי' רל"ג.
מתחיל
מקרן וכו'. עיי"ש נ"ח ב' מחלוקת ר"ע ור"י הגלילי דר"ע ס"ל דמתחיל מקרן מזרחית דרומית דרומית מערבית מערבית צפונית צפונית מזרחית. וריה"ג ס"ל דמתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית. ופירש"י שם דפליגי בהא פלוגתא לעיל נ"א ב' דר"ע ס"ל דשני פרוכות היו והחיצונה היתה פרופה בדרום לכן כשיצא מבית קה"ק היה פוגע בקרן מערבית דרומית ושם לא היה יכול להזות דבעינן ויצא שיצא ממזבח כולו ולכן היה נותן על מזרחית דרומית ושוב היה נותן על דרומית מערבית וכו' וריה"ג ס"ל דחד פרוכת היתה ופרופה מן הצפון וכשהיה יוצא מקה"ק היה פוגע בקרן מערבית צפונית ושם לא היה נותן דבעינן עד שיצא מהמזבח כולו והיה נותן בקרן מזרחית צפונית ומשם היה נותן על קרן מערבית צפונית וכו' יעו"ש היטיב וא"כ קשה על רבינו שהוא פסק לעיל פ"ד מהל' בית הבחירה ה"ב דשתי פרוכות היו וכ"כ עוד פ"ז ה"ז יעו"ש היטיב וכאן פסק כריה"ג. וקושייא זו כבר הרעישו עליו בימי הרשב"א כמש"כ מרן כאן פ"ד מהל' עבודת יוה"כ יעו"ש שהעלה דר"ע וריה"ג מודים תרוייהו דהיו שתי פרוכות רק דריה"ג ס"ל דפריפת הפנימי היתה בדרום והחיצונה היתה בצפון ורבינו אף דס"ל דשתי פרוכות היו מ"מ בהא דפריפת הפרוכות ס"ל כריה"ג יעו"ש היטיב. והנה בש"ס לפנינו לא נזכר כלל במאי פליגי רק רש"י כתב זה וא"כ שפיר נוכל לומר דפליגי בפלוגתא דפריפות היכן היו אבל אי קשיא הא קשיא דשם נ"ט א' איתא וז"ל תניא חנניא אומר בצד צפוני הוא נותן ר' יוסי אומר בצד דרומי הוא נותן במאי קמיפלגי מר סבר פיתחא בדרום קאי ומר סבר פיתחא בצפון קאי דכו"ע מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב על גגו מ"ט אמר קרא וטהרו וקדשו מקום שקידשו שם טיהרו עכ"ל מבואר מזה דהטעם דמתחיל מצפון ה"ט משום דפיתחא בצפון קאי ומשמע לכאורה דפלוגתא זו תלוי בפלוגתא דר' יוסי ורבנן הן אמת די"ל דכל עיקר הטעם משום דתלוי בפתח וכמו לר' יוסי לשיטתיה דס"ל דחד פרוכת הוי והוי פתח בצפון כן ה"נ לרבינו דס"ל דהחיצון היתה פרופה מהצפון דה"נ דמתחיל מקרן מזרחית צפונית. ולכאורה יש קצת סייעתא להרשב"א מזה.
והנה ראיתי בתוס' ישנים ביומא נ"ט א' שהקשה על שיטת רש"י שם דא"כ איך קאמר התם דפליגי אי ילפינן יד מרגל ודילמא כו"ע ס"ל דלא ילפינן יד מרגל וטעמא דריה"ג משום דפיתחא בצפון קאי ולכן מתחיל מצפונית מזרחית ועוד קשה דסתם משנה דהכא דאתי כריה"ג ס"ל דפיתחא בצפון קאי א"כ יחלוק הך סתמא על סתמא דשם נ"ב ב' דס"ל דהחיצונה פרופה בדרום ועוד קשה אמאי שם נ"ט א' בפלוגתא דר' חנניא ור' יוסי מפרש הש"ס במאי פליגי ושם נ"ח ב' בפלוגתא דר"ע וריה"ג לא קמפרש הש"ס מידי במאי פליגי. אשר מכל הלין טעמי העלו דגם ריה"ג ס"ל דפתחא בדרום קאי ורק טעמו דס"ל משום דבעינן כל פינות שאתה פונה יהיה דרך ימין וכיון דקאי במזרח ופניו למערב א"כ דרך ימינו הוא מזרחית צפונית ומערבית צפונית ודרומית מערבית ודרומית מזרחית יעו"ש והא דקאמר הש"ס בפלוגתא דר' חנניא ור' יוסי דפליגי בפיתחא בצפון או בדרום ולא אמר טעמא משום דבעינן דרך ימין יעו"ש י"ל משום כיון דכבר אשכחן פלוגתא דר' יוסי בהא וס"ל דפיתחא בצפון לכן ניחא ליה לש"ס למיתלי מחלוקתם בזה יעו"ש היטיב. ולכאורה דבזה יתפרנסו ג"כ דברי רבינו ולק"מ עליו אף דס"ל דפיתחא בדרום מ"מ מזה תחלה על קרן צפונית מזרחית ואח"כ צפונית מערבית וכו'. והנה הלח"מ כיון בזה לגמרי למש"כ התוס' ישנים עיין כאן בלח"מ ובפ"ד מהל' עבודת יוהכ"פ יעו"ש היטיב רק שהוא אזיל לשיטתו דס"ל דלשיטת רבינו היה עומד בדרום המזבח וא"כ ימינו הוא לצד קרן דרומית מזרחית ומשם למזרחית צפונית ומשם לצפונית מערבית ומשם למערבית דרומית ומתוך כך נדחק ליישב דא"כ ישאר הקרן שפגע בו תחלה לאחרונה ועוד הא א"כ יעשה שני המזרחיות קודם לשני המערביים שפגע בהם תחלה לכן יעשה מתחלה קרן צפונית מזרחית וצפונית מערבית ומערבית דרומית ומזרחית דרומית דא"כ לכל הפחות יהיה הקרן שפגע בו קודם להאחרון שהוא דרומית מזרחית יעו"ש היטיב והנה כ"ז לשיטתו דס"ל דהיה עומד ברוח דרומית מהמזבח אמנם לפי מש"כ למעלה דגם רבינו ס"ל דהיה יוצא למזרח המזבח דרך דרומית המזבח א"כ לק"מ ושיטת רבינו עולה בד בבד עם שיטת התוס' ישנים.
והנה מבואר מכל זה דביאתו למזבח לאיזה רוח תלוי באותו צד שהפתח שם דאם פיתחא בצפון היה בא לצד צפונית מערבית ואם פיתחא בדרום היו בא לקרן מערבית דרומית וא"כ כיון שכתב רבינו דבא למזבח בצד הדרום א"כ על כרחך ס"ל דפיתחא בדרום הוא וא"כ חוזר וניעור ראיית הלח"מ שכתב בסי' פ"ו וכמש"כ למעלה ד"ה כשהוא נכנס. וע"ע בלח"מ שכתב והביא הירושלמי דמבואר ממנו לכאורה דפתחא היא בדרום מדמקשה בפשיטות ויתחיל מקרן מזרחית דרומית ועיין מה שהרבה להקשות על הירושלמי. והנה גם הקרבן העדה הבין שם דכוונת הירושלמי דפיתחא בדרום הוי יעו"ש היטיב ולענין מה שהקשה הלח"מ אמאי לא מקשה מתחלה ויתחיל מקרן מערבית דרומית כיון שעדיין לא ידע תירוצא דויצא אל המזבח ועוד דאמאי לא מקשה תחלה (אי נימא דפיתחא בצפון קאי) ויתחיל מקרן צפונית מערבית כדמקשה בתר הכי כיון דפיתחא בצפון קאי כיון דעדיין לא ידע תירוצא דויצא אל המזבח ותו קשה לכל הפירושים כיון דכבר תירץ ויצא אל המזבח מאי הדר מקשה ויתחיל מקרן מערבית דרומית הא בעינן ויצא אל המזבח יעו"ש היטיב.
ודע דהקרבן העדה פי' כך (ואעתיק לפניך לשון הירושלמי עם פי' קרבן העדה) ויתחיל מקרן מערבית דרומית (שבו מתחיל על מזבח החיצון ועוד שהוא סמוך לו מן צפונית מזרחית והטעם דפיתחא בדרום קאי) אמר ר' הילא ימנית אין זו ימנית (דסובר שתי פרוכות הוו והחיצונה פרופה מן הדרום וכד נפיק מצד דרום יצא ואילו היו הולך למזרחית דרומית היה פונה לצד שמאל דהא הכהן היה עומד בקרן דרומית מערבית ופניו למערב נמצא ששמאלו לצד הכותל דרומית ואין זה דרך ימין) ויתחיל מקרי צפונית מערבית (שהרי עבר לפניו טרם בואו אל קרן מזרחית צפונית) אמר ר' אלעזר ויצא אל המזבח (עד שיצא מכל המזבח ומה שהולך מקרן דרומית מערבית אל קרן צפונית מערבית אין זו יציאה) ויתחיל מקרן מערבית דרומית (הק"ע גורס כאן ויתחיל מקרן מזרחית דרומית וה"פ דעדיין קשה ליה יהפוך פניו למזרח נמצא כשהוא הולך מדרום למזרח ה"ז דרך ימין למזרח) שלא יתן אחוריו לקדש (בהפיכתו) ואין סופו ליתן אחוריו לקדש (כשהולך אח"כ ממערבית דרומית לדרומית מזרחית) אומר היו לאחוריו (אח"כ היה חוזר לאחוריו אע"ג דלא היה דרך ימין כיון שלא נשאר שום קרן כי אם קרן דרומית מזרחית אין להקפיד אם אינו הולך דרך ימין) ויעמוד בדרום ויתחיל מקרן מזרחית צפונית (ויעמוד בדרום בקרן דרומית מזרחית דהיינו שילך דרך אחוריו לשם ולא הוי דרך שמאל כיון שאינו נותן עליו רק על קרן צפונית מזרחית ויחזור ויתן על קרן מערבית דרומית דביה נפיק ברישא) כיי דאמר ר' הילא ימנית אין זו ימנית (כשחוזר ונותן על קרן מערבית דרומית אין זה דרך ימין שהרי חוזר עליו מצד דרום שהוא עומד בו) עכ"ל הירושלמי עם פי' הק"ע והנה מה שהקשה הלח"מ לכל הפירושים מאי מקשה אח"כ ויתחיל מקרן מערבית דרומית כיון שכבר תירץ מהא דויצא וכנ"ל מיושב היטיב לגי' שגורס ויתחיל מקרן מזרחית דרומית ומאי שהקשה הלח"מ עוד אמאי לא מקשה תחלה ויתחיל מקרן מערבית דרומית כיון דעדיין לא ידע תירוץ דויצא אל המזבח כתב ע"ז בשיירי קרבן דגם מתחלה ידע תירוץ דויצא אל המזבח אלא דס"ד דמה שיוצא מצד מערבית דרומית אל צפונית מערבית נקרא זה ויצא וכה"ג כתב הכ"מ בשם ר"י קורקו"ס ומפני שאין סברא זו ברורה לא הקשה ממנה תחלה יעו"ש היטיב.
והנה מי לא יראה את הלחץ זה הדחק הגדול בבאור ירושלמי הזה גם אחרי הגהתו. והנה ראיתי בשיח יצחק לתוס' ישנים על יומא שם שביאר את הירושלמי באופן יותר נכון. והוא שהירושלמי ס"ל כרש"י דלמ"ד זה פיתחא בצפון הוי והא דקא מקשה הירושלמי ויתחיל בקרן מזרחית דרומית היינו דומיא דמזבח החיצון ועלה משני דאין זו ימנית. ופריך ויתחיל מקרן צפונית מערבית משום דהתם פגע בצאתו מן הקדש וע"ז משני משום דכתיב ויצא וכו' ופריך ויתחיל מקרן דרומית מערבית וס"ד דבכה"ג הוי נמי ויצא כיון שיצא ממקום עמידתו דהוא צפונית מערבית וא"כ קודם יש לו ליתן על קרן דרומית מערבית שסמוך לו יותר ביציאתו מבית קה"ק ומשני דאפי' תימא דזה מיקרי ויצא מ"מ לאו שפיר דמי דהוי אחוריו לקדש וכו' ושוב בקושיא אחרונה מגיה ויעמוד בדרום ויתחיל מקרן מזרחית דרומית (ור"ל כמו שמקשה בראשונה רק שם מקשה דיעמוד במזרח ויתחיל בדרומית מזרחית וע"ז משני התם דאין זו דרך ימין אולם כאן מקשה שיעמוד בדרום ויתן על קרן דרומית מזרחית שהיא נמי דרך ימין ושוב אין תירוץ ע"ז ומחק הא דמסיק כיי דאמר ר' הילא וכו' וכתב שאין חושש לתרץ קושיא זו כי אינו קושיא רק אם נימא דא"צ לצאת ממזבח כולו אבל אם נימא דצריך לצאת מכולו מזבח שוב אין קושיא כלל דיעמוד בדרום. ועוד דמעיקרא לא הקשה כן אלא דמה לנו לשנות בסדר מזבח החיצון דס"ל דכיון דאינו יכול ליתן בקרן צפונית מערבית דפגע ברישא דאף לדעתו בעינן בשום צד ויצא אל המזבח ולהכי תו ליכא למיחש ליתן בקרן מזרחית צפונית הבא אחריו אבל לדידן נאמר דאין ללמוד בזה ממזבח החיצון שהוא בא מחוצה לו אבל כאן שבא מצד פנים יש לנו לקיים בכל אופן הא דאין מעבירין על המצות ומשו"ה בדין הוא ליתן תחלה בקרן מזרחית צפונית הבא אחריו וכדקאמר תלמודא דידן. כ"ה שיטת וביאור השיח יצחק והנה לפ"ז אין באמת הכרע מהירושלמי לשום אחד מן הצדדים.
וראיתי להלח"מ שכתב בפ"ד מהל' עבודת יוה"כ וז"ל ולהרשב"א ז"ל דאית ליה דר' יוסי ורבנן דמתניתין לא פליגי בפתחא אלא בפרוכות דווקא ולכולהו פיתחא בדרום קאי קשה טובא דאמרינן (נ"ט א') בהך פלוגתא דטהרו דר' יוסי סבר פתחא בצפון ושם נ"א ב' דאמרינן בין שלחן לכותל ואמרינן התם דהוא כר' יוסי דאמר פתחא בצפון קאי משמע דאפיתחא נמי פליגי עכ"ל ואני מוסיף עוד להקשות מהא דאיתא שם בירושלמי ה"ב וז"ל ר' יוסי אומר מן השלחן ולצפון היה נכנס. ובאמת לא ידעתי מי הכריחו להרשב"א ז"ל לחדש שבפריפת הפרוכת לא פליגי ר"י ורבנן והא אפילו אם נימא דר"י ס"ל דהיתה פרופה בצפון מ"מ ניחא לומר דריה"ג ור"ע ס"ל תרווייהו דשתי פרוכות היה ולא פליגי רק בפריפה דריה"ג ס"ל דהפנימי היתה בדרום והחיצון בצפון וביותר נ"ל לומר כי ט"ס הוא בתשובת הרשב"א כי מי דחקו לכתוב דבר שלא הוכרח לזה. וע"ע בתוס' יו"ט מש"כ בזה ד"א ליישב דברי רבינו דכתב זה לעתיד ואז לא יהיה רק פרוכת אחת יעו"ש ובזה מיושבים לענ"ד דברי רש"י בחומש שפי' שמתחיל מקרן מזרחית צפונית והלח"מ תמה עליו ולא דק ודו"ק.
גם תמה הרשב"א על רבינו שפסק כר"א דבמקומו היה עומד ומחטא ושוב משמע ממנו דהיה מקיף ברגל יעו"ש היטיב והלח"מ כתב דהוא פסק לגמרי כר"א דהיה מקיף ביד יעו"ש היטיב ולכאורה יש לעיין דהא שם נ"ט א' מסקינן דפליגי בזה דלריה"ג הקפה ברגל ולר"ע הקפה ביד יעו"ש היטיב וא"כ כיון דפסק רבינו כריה"ג א"כ על כרחך הקפה ברגל ס"ל ובאמת יש ליישב בזה ולומר דהא שם אמר מעיקרא דכו"ע הקפה ביד ופליגי אי גמרינן יד מרגל יעו"ש ולבסוף אקשה עלה והא ריה"ג על כרחך הקפה ברגל ס"ל וא"כ אף דמסיק דריה"ג על כרחך הקפה ברגל ס"ל מ"מ לדינא י"ל אף דס"ל דהקפה ביד מ"מ ס"ל דבעי ימין דווקא וצ"ע בזה ודע דבירושלמי שם ה"ה איתא וז"ל שני כהנים ברחו בפולמסיות אחד אומר עומד הייתי ומחטא ואחד אומר מהלך הייתי ומחטא אמר ר' יודן הדא אמרה מאן דעביד הכי לא חשש ומאן דעביד הכין לא חשש עכ"ל מבואר מזה שבזה כל מאי דעביד עביד ועיי"ש נ"ט א' בתוס' ישנים ד"ה שני כה"ג וכו' יעו"ש ועיין לקמן פ"ב מהל' פסולי המוקדשין הי"ד מש"כ בזה.
ודע עוד דבגמרא איתא שם וז"ל אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל ואיבעית אימא בהא קמיפלגי מר סבר סביב מזבח פנימי כסביב מזבח החיצון ומ"ש כוליה מזבח הפנימי במקום חדא קרן דמזבח החיצון קאי עכ"ל הגמ' ומשמע לכאורה לפי"ז כו"ע הקפה ברגל ורק בהא פליגי דמר סבר סביב מזבח הפנימי כסביב מזבח חיצון וכו' דליכא למימר דכו"ע ס"ל הקפה ביד דהא כבר איפרך זה והוכיח דריה"ג על כרחך הקפה ברגל ס"ל וליכא למימר דפליגי אי הקפה ביד אי הקפה ברגל א"כ מה חידש באיבעית אימא זה אמה שקדם ועל כרחך צ"ל דכו"ע ס"ל הקפה ברגל אבל לכאורה תמוה הא אי הקפה ברגל אמאי לא בעי דרך ימין לכו"ע וכי הך כללא דכל הפינות שאתה פונה לא יהיה אלא דרך ימין וכי במזבח לבד נאמרה והלא מים של שלמה גמרינן לה ובכל מקום פסקינן לה גבי נענועין דלולב וגבי הדלקת נר חנוכה ועוד בדוכתי טובי לכן נ"ל העיקר כמו שהגיה הגר"א בהגהותיו וז"ל מר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל ובהא קמיפלגי וכו' עכ"ל ור"ל דה"פ דמר סבר הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל ומפרש טעם פלוגתייהו כי מ"ד הקפה ברגל ס"ל כסביב מזבח החיצון ומ"ד הקפה ביד ס"ל כל מזבח הפנימי כחד קרן דמזבח החיצון. וראיה ברורה לזה ממה דאיתא שם וז"ל תניא אמר ר' ישמעאל שני כה"ג נשתיירו במקדש ראשון זה אומר בידי הקפתי וזה אומר ברגלי הקפתי זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו זה נותן טעם לדבריו סביב דמזבח הפנימי כסביב דמזבח החיצון וזה נותן טעם לדבריו כוליה מזבח הפנימי במקום חדא דקרן דחיצון קאי עכ"ל אלמא דבזה הטעם פליגי וכן מבואר בירושלמי וז"ל ר' אבוה בשם ר' יוחנן שניהם מקרא אחד דורשין סביב רבנן אמרי סביב להלוך ור' ליעזר אומר סביב לקרנות עכ"ל.
והנה כל מש"כ שייך הכל ליוה"כ והנה כאן כלל רבינו כל הניתנין על מזבח הזהב והנה הא דכתב דמתחיל מקרן מזרחית צפונית וכו'. וודאי אתי שפיר דכאן אף לכל הדיעות גם ר"ע מודה בזה משום דבשלמא ביוה"כ דיצא מבית קה"ק ויצא מצד דרום י"ל שפיר דמתחיל מקרן מזרחית דרומית משא"כ בזה שבא מחוץ לפנים ועמד לו במזרח המזבח וכל פינות שאתה פונה לימין וזרק על קרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית. אבל מש"כ כשהוא נכנס עומד בין המזבח למנורה. יש לעיין מנ"ל הא. לכן נ"ל דלעולם דעת רבינו דהיה עומד במזרח המזבח וכמש"כ למעלה ד"ה כשהוא נכנס רק כוונת רבינו שהכהן היו עומד בין המנורה והמזבח לצד דרום המזבח כדי שיפנה לימין ויזרוק על המזבח ולאפוקי שיעמוד בצפון המזבח ואז יצטרך לפנות לשמאלו לזרוק על המזבח ואנן בעינן כל פינות שיהיו לימין והנה לדעתי זה נכון מאד בעזר ה'. (וע"ע ברדב"ז ח"ה סי' כ"ה וסי' רל"ג).