Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 4:3

שהרי הקטר וכו'. עיין פסחים ס"ח ב' מנחות ע"ב א' תוספתא ספ"ב דערכין. ועיין במל"מ שחקר הרבה בסוגיא דיומא מ"ו א' יעו"ש שהעמיק הרחיב בזה ואני אמרתי אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ואעיר עליו באיזה דברים. מש"כ להקשות על הא דמקשה הש"ס ואפילו בשבת תנינא והיום חמש והקשה ומאי קושיא הא הוא מיירי בפסולין משא"כ המשנה מיירי בכשרין יעו"ש הנה כבר הקדימוהו התוס' ישנים בזה יעו"ש היטיב בד"ה ואפילו בשבת תנינא וכו'. ובביאור דברי התוס' שם בד"ה אבל וכו' נ"ל לכאורה שהמשך ושיעור דבריהם הוא כך שרוצים להוכיח דמיירי כאן בכשרים שמשלה בהן האור דווקא והביאו ראיה מהא דאיתא ולא עולת חול בשבת והנה הקשו ע"ז דהא בשבת כ' א' איתא דילפינן מדכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם לאשתרויי עולה בשבת ועל כרחך היינו עולת חול דאי עולת שבת ידעינן זה מעולת שבת בשבתו. והנה ר"י פורת תירץ דבאמת עולת חול בשבת אסור והא דקאמר בשבת למישרי איברים ופדרים הוא דאתי היינו דשבת גופיה והא דלא ידעינן זה מעולת שבת בשבתו י"ל דהתם מיירי בזריקה ושחיטה. והנה להרב פורת בכל ענין אסור (עולת חול בשבת) ואפילו במשלה בהן האור אבל הר"י והריב"א לא ניחא להו בחי' הרב פורת וס"ל דמיירי אפילו בעולת חול בשבת ואי קשיא הא דדרשינן ולא עולת חול בשבת ע"כ מיירי במשלה בהן האור א"כ זהו סיום למאי שכתב בתחלה להוכיח דאף בכשרים בעינן משלה בהן האור דווקא והיינו דווקא לפי' ר"י וריב"א משא"כ לפי' הר"ר פורת לא מהני אפילו במשלה בהן האור (ועיין תוס' שבת שם ד"ה למשרי וכו' ותוס' פסחים פ"ג ב' ד"ה ולא וכו' יעו"ש) וה"ה דהו"מ להקשות על שיטת הר"ר פורת מסוגיין דהכא וכן הקשו באמת תוס' ישנים כאן יעו"ש היטיב.
והנה התוס' כתבו ליישב שיטת הר"ר פורת דה"ק דאי לאו הקרא דלא תבערו וגו' הו"א הא דעולת שבת בשבתו מיירי בשחיטה וזריקה דווקא ולא הקטרה אבל השתא דנפקא ליה מולא תבערו וכו' דמיירי בהקטרה גם קרא דעולת שבת וגו' מיירי בהקטרה ושרי להקטיר חלבי שבת ביוה"כ או ביו"ט. ושוב כתבו דעל כרחך מוכרח הר"ר פורת להתיר במשלה בהן האור אפילו באיברי חול בשבת כדמוכח הך סוגיין. וכתבו ולכל הפירושים ר"ל בין נימא דהר"ר פורת מודה בזה או לא מ"מ על כרחך עיקר סוגייא מורה ובא כדברי הריב"א ודעימיה א"כ קשה לכאורה לשון הש"ס דמשמע קצת דללישנא קמא בכשרין לא בעינן משלה בהן האור. א"נ י"ל דגם התוס' הבינו דלהר"ר פורת על כרחך מוכרח להודות דעולת חול שמשלה בה האור קריבה בשבת דאל"כ יקשה עליה הך סוגייא ולכן לא הקשו עליו מהך סוגיין כלל והנה ס"ל בפשיטות דכיון דמשלה בה האור נעשה לחמו של מזבח וקרב בשבת אע"ג דלדידיה הך קרא דלא תבערו וכו' אתי לשחיטה וזריקה ולא להקטרה מ"מ זה ממילא ידעינן בלא שום קרא דכיון דמשלה בה האור ממילא הותרה עולת חול בשבת.
יהיה איך שיהיה לא יכולתי הבין דעת המל"מ למה עזב דרך הפשוט ובחר בדרך אחר לומר כי לדעת הר"ר פורת בכשרים לא בעינן משלה בהם האור יעו"ש שהאריך בזה וכתב דלסברת הר"ר פורת כיון דכתיב עולת שבת וכו' מיירי בשחיטה וזריקה א"כ כי ממעטינן עולת חול בשבת היינו לענין שחיטה וזריקה דווקא אבל עולת חול לענין הקטרה מקטירין בשבת ואפילו לא משלה בהן האור יעו"ש. גם מה שחקר איך הדין לרבנן דלא ס"ל דעושה מערכה בפ"ע אולי אינם מקטירין כלל יעו"ש היטיב והתימה למה לא הביא דברי התוס' דפסחים פ"ג ב' שם דכתבו בהדיא וז"ל ואפילו לרב הונא דפליג התם היינו דאינו עושה מערכה בפני עצמה אבל ד"ה סודרן ע"ג המערכה גדולה עכ"ל אלמא דפשיטא דדחי שבת רק דפליגי אם עושה מערכה בפ"ע ופשוט. ועיין לקמן פ"א מהל' תמידין ומוספין ה"ז במל"מ שם דכתב בפשיטות דלרבנן מעלה אותם ע"ג מערכה גדולה יעו"ש היטיב. ועיין חי' הרמב"ן לשבת (נקרא בשם אוצר נחמד) שכתב הא דילפינן מלא תבערו וכו' למישרי איברין ופדרים היינו להוסיף על עצים ואף על המערכה שמתבערת והולכת מע"ש והא דאמרינן לא עולת חול בשבת היינו לעשות מערכה חדשה יעו"ש היטיב ועיי"ש בחי' הרשב"א שכתב ג"כ הכי. ויש לעיין בזה אם מודה לדעת התוס' דבמשלה בהן האור אם מותר להעלותן למערכה וצ"ע בזה ואי"ה עוד יבואר מזה אי"ה לקמן בפ"א מהל' תמידין ומוספין יעו"ש.