בין חובה וכו'. עיין מנחות צ"ב א' צ"ג ב' ביצה כ' א' ותו"כ ויקרא פ"ד פרשה ג'. ואף עולת ראיה טעון סמיכה עיין לקמן פ"א מהל' חגיגה ה"ט ועיין תוס' שבת קל"ו ב' וגליון הש"ס שם יעו"ש היטיב וכ"כ בס' שער המלך לקמן הלכה י"ג.
כשהן חיין וכו'. מנחות ס"א א' ס"ב ב' צ"ד א' תו"כ ויקרא פ"ב פרשה ב' ופי"ז פ' י"ג יעו"ש.
כן הבכור וכו'. עיין מנחות צ"ב א' ב' ובתו"כ ויקרא פי"ז פרשה י"ג יעו"ש ועיין פסחים פ"ט א' וזבחים י"א ב' ופ"ט א' ועיין ב"ק י"ג א' וזבחים מ"ט א' (ויש שם בב"ק צ"ע שם והארכתי שם בחי' יעו"ש היטיב). ומבואר מכאן שגם אשם טעון סמיכה עיין זבחים י"א א' ועיי"ש תוס' ד"ה (ה' א') מה לשלמים וכו' ועיין יומא ל"ו א' ובתוספתא מנחות פ"י ולקמן הלכה י"ד יעו"ש ועיין תוס' נדה ע' ב' ד"ה וסמיכה וכו' ותוס' קדושין נ"ה ב' ד"ה ודילמא וכו' וצ"ע איך לא הביאו הש"ס דיומא הנ"ל (וע"ע בתוס' זבחים ל"ג א' ד"ה סמיכת וכו' וד"ה איפוך וכו' יעו"ש היטיב) וי"ל דהש"ס דיומא מיירי לענין ווידוי לבד ולא לענין סמיכה אף דדוחק לפרש כן לישנא דש"ס מ"מ בתוספתא דמנחות שם יש לפרש כן יעו"ש וע"ע רש"י זבחים ל"ג א' ד"ה סמיכת אשם מצורע וכו' וברש"י זבחים ד' ב' ד"ה שכן טעונין וכו'.