אין
מביאין וכו'. לכאורה משמע דס"ל דעכו"ם המביא קרבן א"צ כלל להביא נסכים משלו רק הציבור מייתו נסכים בשביל קרבנו וכמש"כ רש"י בתמורה ג' א' בד"ה אזרח וכו' יעו"ש היטיב דמביא בזה שתי לשונות ועיי"ש ב' ב' ד"ה אין מביאין וכו' דס"ל לרש"י דהוא מביא נסכים בשביל זבחו יעו"ש היטיב ובתוס' שם ד"ה אין מביאין וכו' ועיין תוס' מנחות ע"ג ב' בד"ה אי וכו' יעו"ש היטיב ועיי"ש במנחות ק"ד א' ד"ה אזרח וכו' יעו"ש ועיין זבחים מ"ה א' ד"ה ואין מביאין וכו' דלא ס"ל דאין מביא כלל נסכים רק דצריך להביא נסכים ואם לא הביא יביא משל ציבור. והנה יפה הקשה הלח"מ דהא בפ"ד דשקלים פסק רבינו בעצמו דמקבלין ממנו דמי נסכים יעו"ש. ולכאורה יש לחלק בין דמי נסכים לנסכים בעצמם כי נסכים בעצמן אין מקבלין ממנו אבל דמי נסכים והוא מוסרן לציבור שפיר מקבלין ממנו ועיין ברש"י תמורה שם דלא ס"ל חילוק זה יעו"ש היטיב ומשמע שם דלמ"ד אין מקריב נסכין עם עולתו אף דמים אינו נותן מ"מ י"ל דרבינו ס"ל שפיר להאי חילוקא. אבל אינו מוכרח די"ל דלהכי נקט שם רבינו דמי נסכים כיון דהוא מחו"ל א"כ הנסכים טמאים מטעם טומאת ארץ העמים לכן נקט דמי נסכים. א"נ לפי שהנסכים אסורים במגע הגוי לכן נקט דמי נסכים א"נ לפי שהיה אחד מספק הנסכים והמביא קרבן היו נותן דמיו כמו שמבואר לעיל פ"ז מהל' כלי המקדש הי"ב לכן נקט דמי נסכים.
אבל דע כי בפ"ד דשקלים הנוסחא ברבינו וז"ל וכן מי (עכו"ם) ששלח עולתו ממדינה אחרת ולא שלח עמה דמי נסכים יביאו נסכיהם מתרומת הלשכה עכ"ל והנה לפ"ז אם נימא דהיתה גירסא במשנה דשקלים מי ששלח עולתו וכו' וקאי על ישראל א"כ ניחא הכל דרבינו ס"ל דגוי אין נותן דמי נסכים רק בישראל שנוייה תקנה זו וא"כ דברי רבינו מתפרשין כפשטן בלי שום דוחק ולהכי אתי שפיר דנקט ממדינת הים והא דנקט עולתו ולא נקט שאר קרבנות י"ל אורחא דמילתא נקט ועל כרחך צ"ל כן דהא לפי גירסתינו במנחות ע"ג ב' דקאמר כמאן אזלא הא דתנן א"ר שמעון שבעה דברים התקינו בי"ד וזה אחד מהן עכו"ם ששלח עולתו ממדינת הים וכו' לימא ר' יוסי הגלילי הוא ולא ר' עקיבא וכו' ולכאורה קשה א"כ אמאי נקט עולתו דווקא דהא לריה"ג יכול לשלח שאר קרבנות נמי (וזה דלא כמש"כ התוס' יו"ט בשקלים) וצ"ל לפ"ז דהיו לרבינו גי' אחרת במנחות שם. אבל בספרי שלח לך פיסקא ק"ז וז"ל כל האזרח יעשה ככה למה נאמר לפי שהוא נאמר ומעוך וכתות ונתוק וכרות אלה אי אתה מקבל אבל אתה מקבל מהם עולות (ובספרים ישנים כתוב תמידים ונ"ל להגיה שצ"ל תמימים ועיין מש"כ בהלכה ב' והבן) אחר שלמדנו שהגוי מביא עולה זכיתי לדין כבתחלה ישראל מביא עולה והגוי מביא עולה אי מה ישראל מביא נסכים אף גוי מביא נסכים ת"ל כל האזרח יעשה ככה את אלה ישראל מביא נסכים ואין גוי מביא נסכים מיכן אמרו גוי ששלח עולותיו ממדינת הים ולא שלח עמה נסכים יקרבו משל ציבור עכ"ל והנה לפ"ז מבואר דגוי מביא דמי נסכיו בעצמו וא"כ אזרח ממעט רק דאינו מביא נסכים בפ"ע אבל מביא עם זולתו וא"כ יקשה מאד על רבינו כאן. הן אמת דמרן ז"ל אזיל לשיטתו דלא חייש לפסקא דרבינו בשקלים כמש"כ שם בפ"ד דשקלים ה"ג יעו"ש היטיב וכ"כ התוס' יו"ט יעו"ש אמנם זה דחוק מאד ועיין לקמן פ"ג מהל' תמידין ומוספין הכ"ב בלח"מ ושם יבואר אי"ה לכן באין מנוס לכאורה מוכרחין אנו לתירוץ הלח"מ כאן שה"ק דאין נסכי הגוי מעכב אם לא שלח רק שהציבור נותנין נסכים משלהם ויש לעיין עוד בזה.
ואינן טעונות וכו'. עיין מנחות צ"ג א' עירובין צ"ו ב' ר"ה ל"ג א' חגיגה ט"ז ב' קדושין ל"ו א' חולין פ"ה א' ערכין ב' א' תמורה ב' א' גיטין כ"ח ב' ועיין תו"כ ויקרא פ"ב פרשה ב'.