מקריבין אותן וכו'. שם מימרא דרב הונא יעו"ש.
בהן לישראל וכו'. ט"ס וצ"ל ע"מ שיתכפר בהן ישראל וכ"ה שם בש"ס ע"ג ב' יעו"ש.
אין מקבלין וכו'. כ"ה בחולין ה' א' יעו"ש ובעירובין ס"ט ב'.
בין להכעיס וכו'. כל הענין. עיין מרן שכתב שפסק כת"ק וכדאוקמא רבא בהוריות י"א א' דבמומר לחלב ואכל דם לכו"ע לא הוי מומר וכי פליגי רק במומר לחלב ונתחלף לו שומן בחלב ואכלו דלת"ק הוי מומר ולר' שמעון הוי שב מידיעתו יעו"ש היטיב אמנם הלח"מ כתב לקמן פ"ב מהל' שגגות ה"ב דפסק כר"ש מטעם דהא דאיתא בשבת ס"ט א' ופסק כאוקימתא דרב המנונא יעו"ש היטיב. ודע דהא דס"ל לת"ק דמומר לאכול חלב אינו מביא קרבן על הדם דווקא בחלב ודם אבל בדבר אחר לגמרי כו"ע מודו דמביא על ד"א דאל"כ קשה הסוגיא דחולין כמש"כ התוס' בחולין שם בד"ה מעם וכו' יעו"ש היטיב וכן משמע קצת מדברי רבינו. והנה לפי' הלח"מ א"כ י"ל דפסיקא ליה להש"ס דהלכה כר"ש והקושייא דשם היא לר"ש דס"ל דמומר לאותו דבר לא מייתי קרבן ילפינן לה מקרא דהשב מידיעתו. ודע דיש לעיין לכאורה על מה דאיתא שם בחולין ה' א' דהא דנקט חוץ מן המומר ומנסך את היין ומחלל שבת בפרהסיא ומוקמה לה התם דמיירי במומר לנסך את היין דחדא קתני יעו"ש ולמה לא מוקמי במומר לאותו דבר וא"כ מילי מילי נקט מומר היינו מומר לאותו דבר ומנסך את היין היינו מומר לע"ז אבל באמת לק"מ דבשלמא בחטאת שמביא על חטא שייך לומר דהוא מומר לאותו דבר אבל בעולה דהוא דורון בעלמא לא שייך ביה מומר לאותו דבר כלל כיון דלאו על חטא בא לכן א"א להיות רק או במומר לכל התורה כולה או במומר לע"ז או לחלל שבת דהוי כמומר לכל התורה כולה ופשוט. ולכאורה יש לעיין מאי קושיא כלל דהא אי הוי ילפינן מפסוק אשר לא תעשינה וכו' השב מידיעתו וכו' הו"א דדווקא חטאת לא מייתי כעכו"ם אבל הבא בנדר ונדבה דעכו"ם נמי מייתי אימא דלא גריע מעכו"ם ואי אשמעינן בעולה הו"א דדווקא מומר לכל התורה או לעכו"ם או לחלל שבת דהוי כמומר לכל התורה כולה לא מייתי אבל מומר לתיאבון דלא הוי כמומר לכל התורה כולה לענין שאר דברים אימא מייתי לכן קמ"ל דלא ול"ל להש"ס לחדש שם צריכותא אחריתא. והנה מצאתי בחי' הרשב"א שם שכתב דזה פשיטא ליה דמומר לכל התורה כולה ומומר לאותו דבר שוים המה יעו"ש היטיב (וכ"כ מהר"ם לובלין) ובזה מתורץ קושייתי היטיב אולם מה שראיתי שם שהקשה קושייתי הראשונה דאמאי לא מוקי לה דמומר דנקט היינו לאותו דבר יעו"ש מה שנדחק בזה ולענ"ד אין צורך לזה כי לענ"ד כבר נתיישב זה בטוב טעם ודעת. בעזרת החונן לאדם דעת (ועיין תו"כ ויקרא בדבורא דחטאת פ"ט פרשה ז') שוב מצאתי במל"מ פ"ג משגגות ה"ז ושוב מצאתי בריטב"א לחולין שם יעו"ש.