מביאין כל וכו'. בתו"כ פרשת אמור פ"ו פרשה ז' בישראל לרבות נשים ועבדים עכ"ל וע"ע קדושין ל"ה א' ב"ק ט"ו א' ובכוליה הש"ס ליכא נפק"מ בין קרבן איש לקרבן אשה רק בשני דברים בסמיכה ובתנופה כאשר יבואר במקומו אי"ה ועיין ספרי נשא פיסקא ב'.
העכו"ם אין וכו'. כן הוא בתו"כ אמור פ"ז פרשה ז' יעו"ש וז"ל מנין שאין מקבלין שקלים מן העכו"ם ת"ל ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה אין לי אלא תמידים שהם קרוים לחם שנאמר את קרבני לחמי לאישי שאר כל הקרבנות ציבור מניין ת"ל מכל אלה עכ"ל וכתב הקרבן אהרן שקאי על תמימים ובע"מ יעו"ש היטיב והנה שם פרשה ז' פ"ו איתא וז"ל א"כ מה ת"ל איש איש להביא את העכו"ם שנודרין נדרים ונדבות כישראל עכ"ל (וכ"ה במנחות ע"ג ב' חולין י"ג ב' תמורה ב' ב' נזיר ס"ב א') ולפ"ז צ"ל דהא דמרבה היינו קרבנות יחיד וכמוש"כ הק"א. ובהכי מיושב קושיית התוס' במנחות שם ד"ה איש וכו' שהקשו ל"ל קרא דאיש איש תיפוק לי מדממעטינן בע"מ בעכו"ם כמו דאיתא בתמורה ז' א' יעו"ש וכן הקשו שם בתמורה ז' א' ובחולין שם יעו"ש היטיב ובזה ניחא בפשיטות דהאי מכל אלה קאי בין אתמימים ובין אבעלי מומין ולכן איצטריך איש איש לרבויי קרבנות יחיד ואי לאו איש איש הו"א דכל קרבנות אסור לקבל מעכו"ם קמ"ל איש איש ובזה מיושב הכל בפשיטות וא"צ למש"כ התוס' במנחות ובחולין ובתמורה שם וכתב זה רבינו להורות שכל קרבנות ציבור אין מקבלין ממנו. מ"מ איך שיהיה דאפילו אם נימא דס"ל לרבינו כתירוץ התוס' נמי אתי שפיר וכמש"כ הלח"מ. ופשוט.
עולת העוף וכו'. דע דאיתא פלוגתא במנחות ע"ג שם דר' יוסי הגלילי ס"ל דמביא אפילו עופות ויין ולבונה ועצים ולר"ע לא מרבה אלא עולה (ובתו"כ אמור פ"ו פרשה ז' איתא שם איפכא דלר"ע מייתי עופות ומנחות יין ולבונה ועצים ולר"י הגלילי לא מייתי רק עולה) והנה אף דפסק כר"ע מ"מ עוף לא ממעט דהוא ג"כ בכלל עולה כדאיתא זבחים פ"ג ב'. ועיין מרן.
אע"פ שהוא וכו'. עיין חולין ה' א' עירובין ס"ט ב'.
שלמים. שם במנחות ע"ג ב' וכר"ע דרב הונא ור"י ס"ל כוותיה יעו"ש היטיב וכמש"כ מרן.
ולא מנחות. והא דאיתא שם נ"ט א' ס' א' ע"ב ב' אתיא הכל כר"י הגלילי והנה בתוס' מנחות ס"א ב' ד"ה בישראל וכו'. כתבו דלמ"ד דאין מביא רק עולות ולא שלמים מ"מ מנחת נסכים דכולה כליל יכול לאתויי יעו"ש היטיב ולכאורה משמע קצת כן מהא דשם ע"ג ב' דמקשה על רב הונא דס"ל דלא מייתי שלמים רק עולות מדהא דנקיט מנחת עכו"ם דנקמצת ושיריהם נאכלים לכהן יעו"ש מבואר מזה הא אילו לא הוי נקמצות והוי כולה כליל לא הי' קשה כלל ואמאי לא מקשה מהא מתניתין דשם נ"ט א' וס' א' אלא ודאי דזה כו"ע מודו דשפיר מייתי מנחה שאינה נאכלת אבל באמת זה אינו דאכתי אמאי לא מקשה מהך דס' א' דמבואר שם דמנחת עכו"ם טעונה הגשה ולא תנופה ומדטעונה הגשה ע"כ נאכלת לכהנים וכמש"כ התוס' שם ס"א ב' בד"ה הנ"ל ואכתי הו"ל לאקשויי מזה אלא ודאי דנקט מחד דמפורש בהדיא דנקמצות ונאכלות השאר וה"ה מאינך וכדמשני הא ר"ע הא ריה"ג וכו' א"כ לר"ע אין שום מנחה בעכו"ם אפילו אותה שכולה כליל וכן מוכח מהא דאיתא התם ע"ג ב' דאף נסכים לא מייתי וכדאיתא לקמן הלכה ה' יעו"ש היטיב אלא ודאי דלא מייתי שום מנחה ולכן סתם רבינו דאין מביא מנחות כלל והבן. ועיין רש"י שם ד"ה שלמי העכו"ם וכו' דדעתו דמנחת כליל מביא יעו"ש.
ולא חטאות וכו'. שם מנחות ע"ג ב' דלא מייתי קרבן נזירות יעו"ש ועיין בפ"ק דשקלים ועיין בלח"מ מה שהביא פי' רבינו לשקלים שם ועיין תוס' יו"ט שם ועיין ירושלמי שם היטיב מה שנדחקו בזה המפרשים (וכתב דמ"ד דכותי כישראל אין מקבלין ממנו שקלים ומ"ד דהרי הוא כנכרי מקבלין מהם יעו"ש היטיב ונראה לענ"ד דאיפכא משמע כמ"ד כנכרים אין מקבלין מהם ומ"ד כישראל מקבלין מהם שקלים ומה שהקשה הקרבן העדה דאמאי לא מקבלין מעכו"ם שקלים יעו"ש אישתמיטתיה מה שהבאתי לעיל בס"ק ג' בשם הת"כ דאמור יעו"ש היטיב ומה שהביא הוא מפסוק דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה יעו"ש אותם שקלים מיירי לבדק הבית ולעשות משכן משא"כ בשקלים דמתניתין דמיירי לקרבנות ציבור ופשוט. וכוונת הירושלמי בקצרה מדמרבה גרים לכל הקרבנות וע"כ ג"כ לאותם קרבנות דליכא בעכו"ם דאל"כ ל"ל קרא ולא גריעי מעכו"ם אלא ודאי דהם כישראל לכל דבר ומ"מ אכתי צ"ע אמאי לא הביא מהמשנה גופה דשקלים דממשכנין גרים על השקלים. וע"כ צ"ל דמייתי אף שחזרו לסורם מ"מ מקבלים מהם והיינו כותים וכמש"כ הקרבן העדה יעו"ש היטיב).