אינן מעכבין וכו'. אבל הסולת מעכב את השמן והשמן מעכב את הסולת כמבואר בתוס' מנחות מ"ד ב' ד"ה והסולת וכו' ועיין בתוספתא פ"ו דמנחות וז"ל נסכי בהמה והסולת מעכבין זה את זה עכ"ל ועל כרחך דקאי אשמן וכן ראיתי להמפרש שם.
ונסכיו אחר וכו'. תענית ב' ב' זבחים פ"ד א' (ועיי"ש מ"ג א') ח' א' מנחות מ"ד ב' נ"ב א' ט"ו ב' תמורה י"ד א' תוספתא מנחות פ"ו יעו"ש ועיין לעיל פ"א ה"ז.
א' יחיד וכו'. הנה הא דיחיד פשוט שם במנחות ט"ו ב' ובצבור ג"כ לכאורה פשוט זה דהא מרבינן מנחתם ונסכי' אפילו בלילה אפילו למחר וזה מיירי בקרבן ציבור וע"ע תמורה י"ד א' דשם מיירי בקרבן ציבור וע"ע בערכין י"ב א' וכתב התוס' בר"ה ל' ב' ד"ה ונתקלקלו וכו' דציבור לכתחלה יש להביא נסכים ביום הקרבן כדי שלא לבטל השירה עיין לעיל פ"ג מהל' כלי המקדש ה"ב יעו"ש וי"ל דגם רבינו מודה לזה ופשוט וק"ל (ומה שכתבו התוס' התם לפרש הא דאיתא בערכין י"א א' דשיר מעכב את הקרבן היינו בנסכים הבאים עם הזבח יעו"ש עי' בתוס' ערכין שם שכתבו דקרבן היינו ניסוך ור"ל דאם אין שיר אין ניסוך יעו"ש היטיב) וי"ל עוד דרבינו מפרש לה דגם ביחיד לכתחלה יש להביא ביום אחד ולא קמ"ל רק דיכול להביא ואינו מעכב בזה הקרבן אבל לכתחלה יותר טוב להביא יחד. א"נ רבינו מיירי אפילו לכתחלה ומיירי בקרבן ציבור שאין אומרים שירה ע"ז כמו עולת קייץ למזבח כדאיתא בהל' כלי המקדש שם יעו"ש. ולא כתבתי זה רק מפני שמשמע מהמל"מ דרבינו פליג על תוס' ולפענ"ד זה אינו דדברי התוס' מיושבים היטיב בסברא. ופשוט.
אבל אם וכו'. עיין מנחות ע"ט ב' ושבועות י"א ב' ומעילה י' א' ומשמע דהמנחות והנסכים חד דינא להו דקדשינהו כלי שרת קדושת הגוף וע"ע מנחות ק' ב' יעו"ש.
ואפילו תודה וכו'. עיין מנחות פ"ב א' יעו"ש ועי' בתוס' ד"ה הנסכים וכו' ובחגיגה ח' א' תוס' ד"ה אמאי וכו' ובתענית י"ב ב' ד"ה מאי וכו' ובתוס' ב"ק ס"ב ב' ד"ה מרובה מי וכו' יעו"ש היטיב ועיין ספרי פרשת ראה פיסקא ק"ז יעו"ש והתימה על רבינו שבפי' המשניות בחר לו דרך אחר יעו"ש היטיב ועיין לקמן פל"ז הי"ז.