ששרפה חוץ וכו'. עי' בזבחים רפי"ד קי"ב א' ברש"י שם ובתוס' שם יעו"ש היטיב.
אחר שהתודה וכו'. עי' לעיל פי"ח הי"א יעו"ש ובמש"כ שם יעו"ש.
הלן והיוצא וכו'. שם ק"ט א' ובתו"כ אחרי פ"י ועיי"ש בתוס' ק"ח א' ד"ה שחיטת וכו'.
לעשות
אותו וכו'. עיין לעיל בלח"מ הלכה ג' יעו"ש.
אמר הצעיר טרם שאכנוס לאלו ההלכות מהלכה ח' ולהלאה אמרתי להעיר באיזה הערות על מה שקיהו בזה גדולי האחרונים.
דע שבסוגיא דזבחים ק"ח ב' כתב הצאן קדשים באוקימתא דר' יוחנן דר"י ס"ל כר' ישמעאל דמחוסרי פנים שהקטירן בחוץ פטור וכתב ע"ז הצ"ק וז"ל אבל לפ"ז קשה מ"ט דר' יוחנן דמחייב אחת לא ליחייב כלל כיון דס"ל כר' ישמעאל וצ"ע עכ"ל וצ"ע על תמיהתו כיון דהקטיר אבר שלם לחצאין לר"י דפטור מחוסר מוקטרי פנים הוי הכל הקטרה אחת ולא חייב על כל הקטרה והקטרה אבל מיהת כי גמר לכולי אבר הוי הקטרה אחת מיהת כיון דאותו דקרא קאי על אבר אחד ועי' בקרבן אהרן פ"י אות י"א יעו"ש ובמל"מ הלכה י"א וזה פשוט. אך דלכאורה צע"ק אם כן לר"ל דסבירא ליה דר"ש מחייב אכל אבר ואבר וא"כ איך ס"ל דאם הקריב אבר אחד לחצאין דאינו חייב אלא אחת ופירש"י דהקריבו לחצאין לאחר שהקריב שאר האיברים יעו"ש והא מ"מ יש כאן שתים אכולה בהמה חייב אחת ואחת חייב על האבר ובשלמא לפי' האי נמי שפירש"י דמיירי שפקע מעל האש וחזר והחזירה י"ל דמיירי שפקע חצי אבר אבל בפי' הראשון משמע שנטל אבר שלם והקריבו לחצאין א"כ ליחייב תרתי. וראיתי לחי' בעל פנים מאירות שכתב וז"ל אבל אבר אחד ד"ה אינו חייב אלא אחד ופירש"י הקריבו לחצאין לאחר שהקריבו שאר האיברים ר"ל שהקריב בפנים דהא איתא לקמן (ק"ט ב') וכולן שהקריבן בפנים ושייר מהן כזית והקריבו בחוץ דחייב אבל אם הקריבו בחוץ ואח"כ הקריב אבר לחצאין למ"ד אכל אבר כתיב היה לחייב שתים ולי נראה הא דקאמר אבל באבר אחד לאו דוקא אבר אחד אלא שהקריב כל הבהמה בחוץ אבר אבר לחצאין אינו חייב אליבא דכו"ע אלא אחת עכ"ל הרי לפניך כמו שכתבתי ולקמן יבואר עוד מזה אי"ה.
עיין במל"מ שהקשה על הא דקאמר הש"ס בשם אבוה דשמואל כמאן מהדרינן פוקעין לגבי מזבח דלא כר' יוסי והקשה דמהיכן הכריח לומר כן דאי משום דאית ליה דמוקטרי פנים שחסרו פטור שאני הכא דבפירוש מיעט הכתוב דכתיבי תרי מיעוטי אותו ויביאנו והגדיל התימה בדברי התוס' שם ק"ז א' ד"ה חד וכו' יעו"ש היטיב ובאמת גם רש"י כ"כ שם בד"ה חד למקוטרי וכו' יעו"ש היטיב והנה בקושיא זו כבר הקדימו הלח"מ בסעי' בהלכה וכתב באמת דתרין סוגיות פליגי אהדדי וסוגייא דף ק"ח ב' ס"ל דליכא אלא חד מיעוטא יעו"ש היטיב וע"ע בצאן קדשים ובחי' פנים מאירות שכתבו דהכי הוי קים ליה לאבוה דשמואל דלר' יוסי אין מחזירין פוקעין יעו"ש ולקמן ידובר עוד מזה אי"ה ובזה מיושב עוד מה שהקשה המל"מ אמאי לא קאמר כמאן מהדרינן פוקעין לגבי מזבח דלא כר' ישמעאל יעו"ש היטיב שנדחק בזה אמנם לפי הנ"ל ניחא בעזר ה' (שוב ראיתי כי המל"מ בעצמו כ"כ בד"ה ודע וכו').
ועיין בחי' פנים מאירות על תוס' ד"ה לא נחלקו וכו' וז"ל וי"ל דשמא כיון דמהדרין פוקעין פחות מכזית הו"א דמחייב בחוץ אי לאו דכתיב אותו עכ"ל ובמקוטרי פנים נראה ממשנה דלקמן דקתני המעלה כזית מן העולה משמע פחות מכזית פטור ש"מ אף במקוטרי פנים פטור ועל כרחך ס"ל דמהדרין פוקעין דא"כ ל"ל מיעוטי וא"כ מנ"ל למעט מקוטרי פנים וע"כ צ"ל או דסברי כר' ישמעאל דאית ליה תרי מיעוטי או דצ"ל דלמוקטרי חוץ ל"צ קרא כיון דלא מצינו הקטרה פחות מכזית ולא איצטריך קרא אלא למקוטרי פנים אף דמהדרין פוקעין מ"מ פטור פחות מכזית עכ"ל הבעל פנים מאירות. ולכאורה אין ממשנתינו דלקמן שום קושיא די"ל דהמשנה דשם ס"ל כר' יוסי דמוקטרי חוץ שחסרו פטור וע"ז קאי אותו והא דפטור בפחות מכזית ע"ז א"צ שום קרא דזהו פשוט מסברא וכקושית התוס' דכאן ובפרט לפי מש"כ התוס' בד"ה אכל בהמה וכו' דהא דפליגי אי בעינן כולה בהמה שלימה או כל האבר שלם היינו ר"ל בשעת ההקטרה יהיה שלמים יעו"ש אבל בשיעור העלאה לא פליגי כלל א"כ פשיטא דלק"מ ממשנה דלקמן דכו"ע בעינן בשיעור העלאה כזית דווקא ורק לאוקימתא דעולא בלישנא קמא לר"ש י"ל דבמוקטרי פנים לא בעינן כזית רק י"ל דמתניתין אתיא כר' יוסי. ופשוט לדעתי העניה.
והנה המל"מ מעיקרא האריך לבאר אליבא דאוקימתא דעולא אה"נ לר"ש דחייב על מוקטרי חוץ שחסרו בחוץ ואותו קאי דליפטור בפחות מכזית אה"נ דבמוקטרי פנים חייב אף בפחות מכזית כיון דליכא אלא מיעוטא אחת יעו"ש במה שביאר שיטת רש"י ושוב אח"כ כשביאר שיטת התוס' כתב וז"ל ומדברי התוס' נראה דהא דמהדרינן פוקעין מהני אף למקוטרי חוץ דהא אליבא דעולא במקוטרי חוץ עסקינן והנראה דדווקא היכא דכתיב אותו למעט או אבר חסר למ"ד או בהמה חסרה למ"ד והוא גזיה"כ אז אמרינן שדין זה הוא דווקא במוקטרי חוץ אבל במקוטרי פנים לא משום דמהדרינן פוקעין אבל היכא דקרא לא מיעט שום דבר מחודש ואדרבה קשיא לן למאי איצטריך קרא למעוטי מוקטרי חוץ פחות מכזית כיון דלא אשכחן בשום דוכתא שתהא הקטרה פחותה מכזית חשובה הקטרה לזה אפ"ל דכיון דבחד דוכתא אשכחן דחשובה הקטרה אף שהיא במוקטרי פנים סד"א דאף במוקטרי חוץ (יחשב הקטרה. כצ"ל) קמ"ל דלא.
ודע שאף שכתבתי לעיל דלפי סברא זו דעולא דאותו איצטריך למעט פחות מכזית למאן דלא דרש יביאנו מוקטרי פנים חייב עליהם אף על פחות מכזית מ"מ חוזרני בי ונראה דלכו"ע ליכא חיובא בפחות מכזית אף במוקטרי פנים והטעם כיון דלא אשכחן בשום דוכתא הקטרה בפחות מכזית אלא משום דסד"א כיון דמהדרינן פוקעין בפחות מכזית אף הכא תהיה חשובה אף בפחות מכזית קמ"ל קרא שדין זה הוא ככל ההקטרות דבעלמא דלא חשיבי הקטרה בפחות מכזית וא"כ אין לחלק בדין זה בין מוקטרי פנים למקוטרי חוץ אלא בשניהם אינו חייב בפחות מכזית עכ"ל הזהב של המל"מ. ובענ"ד לא ירדתי לסוף דעתו הרחבה לומר דלעולא ס"ל לר' שמעון דאותו קאי אמוקטרי חוץ ולפטור בפחות מכזית דמאן מפיס ודילמא לא בעי קרא רק אמוקטרי פנים ומשום דמהדרינן פוקעין אבל במקוטרי חוץ אה"נ דלא בעי קרא וכמש"כ בעל פנים מאירות בתירוץ השני ועל כרחך דלא אמרינן דיותר מסתברא לאוקמי מיעוט דחד קרא על מוקטרי חוץ היינו דווקא היכא דאתי מיעוטא דקרא לגלויי שום חידוש דלא נדע זאת מסברא החיצונה מסתברא יותר לומר דקאי על מוקטרי חוץ אבל כאן דלא בא כי אם לומר דלא נטעה לחדש בה סברא מחודשת לחיובא ומטעם דמהדרינן פוקעין א"כ על כרחך ל"צ קרא רק למוקטרי פנים אבל במוקטרי חוץ ל"צ שום קרא. דוק והבן. ואולי ס"ל להמל"מ דיותר יש סברא לומר דאותו קאי אמקוטרי חוץ מלומר דקאי אמקוטרי פנים וכדמשמע שם ק"ז א' א"כ כיון דאמרינן דאותו קאי אשיעור הקטרה ע"כ צ"ל דקאי אמקוטרי חוץ ולכן כתב מה שכתב.
וע"ע במל"מ מה שתמה על רש"י דהא בדף ק"ט א' ב' פירש"י בעצמו דשיעור חסר היינו מהקטרה דהיינו בכזית יעו"ש היטיב ולכאורה הייתי אומר דהמשניות דף ק"ט דמיירי במוקטרי פנים ס"ל דהלכה כר' ישמעאל דיש תרי מיעוטי והנה המיעוט דמוקטרי חוץ על כרחך לא אתי לפחות מכזית דלהא לא איצטריך למיעוטא דמה"ת סד"א דליחייב דהא שם לא מהדרינן פוקעין וכסברת בעל הפנים מאירות ועל כרחך דאתי למעט או חסרון בהמה כולה או חסרון אבר אבל במוקטרי פנים י"ל דאתי מיעוטא רק על פחות מכזית אבל כל שיש בו כזית מיחייב ולפ"ז אתי שפיר הכל דר"ל מיירי במקוטרי חוץ אבל התם מיירי במקוטרי פנים ואלהכי אתי מיעוטא דאינו חייב על פחות מכזית וכל קושיות המל"מ לק"מ לכאורה ואף דהמל"מ כתב שבפחות מכזית דאם נימא דחייב בפנים ה"ה דחייב בחוץ וכיון דגלי קרא דאינו חייב בחוץ ה"ה בפנים וכנ"ל יעו"ש היטיב והנה א"כ כיון דבמוקטרי חוץ דבעינן בהמה שלמה או אבר שלם א"כ בפחות מכזית דפטור בחוץ ה"ה בפנים וא"כ למה לי מיעוטא על פנים זה אינו דעד כאן לא קאמרינן כן אלא לעולא דס"ל דקרא דאותו לא בא רק על מוקטרי חוץ ופחות מכזית וא"כ לא אתי קרא לשום חידוש אלא להשמיענו דהכא לא שאני משאר הקטרות דבכזית ממילא אמרינן כן דה"ה במוקטרי פנים אבל לר"ל דבמוקטרי חוץ גילה לנו הכתוב חידושא דבעינן בהמה שלימה או אבר שלם והוא חידוש וממילא אמרינן דהאי חידושא לא הוי רק במוקטרי חוץ ולא במקוטרי פנים א"כ סד"א דבמוקטרי פנים כיון דמהדרינן פוקעין הו"א דעל פחות מכזית נמי חייב קמ"ל מיעוטא דלא. ודו"ק והבן כי חילוק הזה ברור ונכון מאד.
והכי נפרש נמי אליבא דר' יוחנן דסבר דמוקטרי חוץ כו"ע לא פליגי דבעינן אבר שלם דעל כרחך אותו דקאי אמקוטרי חוץ אליבא דכו"ע לכל הפחות קאי אאבר שלם דאילו אפחות מכזית ל"צ קרא דהא לא מהדרינן פוקעין ועל כרחך דקאי אאבר שלם ולא פליגי רק במקוטרי פנים דאליבא מאן דמחייב מחייב נמי בפחות מכזית דהא מהדרינן פוקעין וס"ל כר"ע ומאן דפטר ס"ל כר' ישמעאל אבל בכזית לכו"ע מיחייב במקוטרי פנים (וכ"ז שייך לסברת בעל הפנים מאירות דס"ל דהא דמהדרין פוקעין בפנים לא מהני מידי למקוטרי חוץ אבל לסברת המל"מ דמהני שפיר ג"כ למקוטרי חוץ נפרש הכין דכו"ע ס"ל דיש מיעוט ג"כ אמקוטרי פנים והנה במקוטרי פנים קאי למעוטי פחות מכזית אבל במקוטרי חוץ לכו"ע בעינן אבר שלם דאפחות מכזית כבר נדע זה ממקוטרי פנים רק דפליגי במוקטרי פנים אי בעינן אבר שלם או לא דמאן דמחייב ס"ל דלמקוטרי פנים לא אתי למעוטי רק פחות מכזית ולא לחצי אבר ומאן דפטר ס"ל דאתי למעוטי במקוטרי פנים נמי מחוסר אבר) ולעולא נפרש הכי במקוטרי פנים כו"ע לא פליגי דאפילו חצי אבר מיחייב ופליגי במחוסר במקוטרי חוץ ומאן דמחייב ס"ל דאתי למעוטי פחות מכזית ולמאן דפטר אתי למעוטי מחוסר אבר (רק דלפ"ז א"כ למאן דמפרש דאותו אשיעור הקטרה קאי ואתי למעוטי פחות מכזית יסבור דמקוטרי פנים בעינן נמי כזית ולמאן דס"ל דבמקוטרי חוץ בעינן אבר שלם א"כ יהיה במקוטרי פנים חייב אף בפחות מכזית וזהו תימה לכאורה. ונוכל לפרש ג"כ כך דד"ה במחוסרי פנים שחייב והיינו במחוסר אבר ולא פליגי רק במחוסר אבר מבחוץ דמאן דס"ל חייב ס"ל דליכא רק חד מיעוטא ותלינן בפחות מכזית ולפ"ז מוקטרי חוץ ופנים שוין וכסברת המל"מ אבל מחוסר אבר ויש בו כזית חייב בחוץ ג"כ ומאן דפטר ס"ל דיש תרי מיעוטי ובמוקטרי פנים אתי על פחות מכזית ובמקוטרי חוץ אתי על אבר חסר).
ונרויח בזה עוד דלא יקשה קושית המל"מ דהקשה על עולא שכתב וז"ל אך בסברת עולא דאמר דהכל מודים במוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ דחייב כלומר דכולהו ס"ל כר"ע דלא דרש יביאנו כ"א מיעוטא דאותו אלא דחד אמר דמיעוטא דאותו הוא למעט פחות מכזית ואידך ס"ל שהוא למעט אבר חסר לא ידעתי מי דחקו לזה לומר דמתניתין ר"ע היא ולא ר' ישמעאל ולא הו"ל לומר אלא כדברי ריש לקיש מחלוקת באבר אחד דמר סבר כי כתיב אותו למעט פחות מכזית הוא ומשו"ה חייב על כל העלאה והעלאה ומר סבר כי כתיב אותו למעט אבר חסר אתא ומשו"ה אינו חייב כי אם אחת ומתניתין אליבא דר' ישמעאל מיירי אף במקוטרי פנים ולר"ע לא מיירי כ"א במוקטרי חוץ אבל לומר דלא מיירי כ"א במוקטרי חוץ לא ידעתי מי הביאו לזה עכ"ל והנה לפי מש"כ מוכרח הוא לומר דבפנים לכו"ע חייב אמחוסר אבר דהיינו שלא היה אבר שלם ולא פליגי רק במקוטרי חוץ אי בעינן אבר שלם או לא. גם מש"כ דלעולא לכו"ע ס"ל כר"ע ולפי מש"כ פליגי בפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע (ובחי' פנים מאירות עדיפא מיניה קאמר דאפילו מאן דס"ל דאותו קאי אפחות מכזית מ"מ ס"ל כר' ישמעאל דתרי מיעוטי יש וכמש"כ בשמו לעיל הן אמת דלסברת המל"מ דעל פחות מכזית לא בעינן תרי מיעוטי וכנ"ל. והבן). ובהכי נרויח נמי להבין דברי רש"י ק"ז א' בד"ה ואינו חייב על החסר לקמן פליגי בה איכא למ"ד על אבר חסר ואיכא למ"ד על בהמה חסרה עד שיעלה כל הבהמה ואיכא למ"ד על הקטרה חסירה כגון פחות מכזית עכ"ל והיינו ר' יוסי אליבא דר' יוחנן ואליבא דר"ל דאליבא דר"ל ס"ל דבעי בהמה שלימה ואליבא דר' יוחנן ס"ל דבעי אבר שלם והא דכתב ואיכא למ"ד על הקטרה חסירה היינו ר"ש אליבא לישנא קמא דעולא ולפי שמיירי הכא במוקטרי חוץ לכן כתב דיש שלשה דיעות בזה.
אבל באמת לא יתכן שיטה זו לפירש"י דהא מבואר ברש"י דלר' יוחנן פליגי בהכי מאן דס"ל דמקוטרי פנים חייב בחסר ס"ל כר"ע ומאן דפטר ס"ל כר' ישמעאל וכ"כ התוס' ולא מיבעיא לשיטתם דכתבו דפלוגתתם תלי אי מהדרין פוקעין אי לא א"כ למ"ד דלא מהדרינן פוקעין א"כ שוה מקוטרי פנים למקוטרי חוץ וכמו דבמקוטרי חוץ בעינן אבר שלם כן בעינן במקוטרי פנים ג"כ כך אלא אפילו לרש"י ז"ל דס"ל דמאן דפטר ס"ל כר' ישמעאל דיש תרי מיעוטי וס"ל דמהדרינן פוקעין מ"מ מדפירש דלמאן דמחייב ס"ל דליכא אלא חד מיעוטא וכר"ע אלמא דלא ניחא ליה לפרש כמו שפירשתי וע"כ ס"ל דלר' ישמעאל דתרי מיעוטי יש א"כ כל דממעט מיעוט הראשון לגבי מוקטרי חוץ ה"נ ממעט מיעוט השני לגבי מוקטרי פנים והא דכתב המל"מ בתחלת קושייתו די"ל דר"ל מיירי במקוטרי חוץ אבל במוקטרי פנים מודה דחייב בכזית יעו"ש י"ל דהיינו דאם נימא דהמיעוט לא קאי על מוקטרי פנים והיינו כר"ע ומ"מ בעינן כזית במקוטרי פנים י"ל דהיינו מהסברא כיון דבכל דוכתי בעינן הקטרה בכזית אבל למאן דס"ל דיש שני מיעוטי א"כ דין מוקטרי פנים כדין מוקטרי חוץ.
אבל לכאורה י"ל עוד דהא על כרחך הך מתניתין דף ק"ט אתיא כר"ע וכן משמע מרש"י שכתב דנפקא ליה הכל ממיעוט דאותו יעו"ש ולא מייתי כלל הך מיעוטא דלא יביאנו ולר"ע י"ל שפיר כיון דליכא אלא חד מיעוטא י"ל דאתי לשיעור הקטרה ובכזית אבל למאן דס"ל דיש שני מיעוטי א"כ י"ל שפיר דבעי או אבר שלם או בהמה שלימה ויותר ניחא לן למימר דסתם משנה אתיא כר"ע (עי' מגילה ב' א' ושבועות ד' א' יעו"ש היטיב וצע"ק) ועיי"ש ק"ז א' דמייתי לר' ישמעאל דפטור על מוקטרי פנים בחסרון מקרא דאותו יעו"ש אבל באמת גם זה דוחק לומר דר"ש ור' יוסי ס"ל תרוייהו כר' ישמעאל ולבסוף יהיה סתם משנה כר"ע. והנה לא רציתי להאריך עוד בזה. את זה ראיתי להקדים קצת מה שיש לעיין בסוגיא טרם אבא לבאר דברי רבינו ומכאן ואילך אבא לבאר דברי רבינו.