חייב. עיין זבחים מ"ה א' ועיין תוס' זבחים קט"ז ב' ד"ה אסור וכו'. שכתבו דאפילו בעבודות שאינם חייבים עליהם אסור לסייען וכו' יעו"ש היטיב.
מותרין להקריב וכו'. עיין זבחים קט"ו ב' קט"ז ב' ובתו"כ אחרי פ"ח פרשה ו' יעו"ש ובירושלמי פ"ק דמגילה הי"ג יעו"ש.
בבמה שיבנו וכו'. שם ושם. וע"ע שם ק"ח ב'.
ואסור לסייען וכו'. זבחים קט"ז ב' ובירושלמי מגילה שם.
ומותר
להורות וכו'. זבחים שם ובירושלמי מגילה שם.
ובצאתי מן הפרק זה אמרתי להעיר עוד במש"כ המל"מ לתמוה בהלכה י"א ד"ה ומש"כ רבינו כל דבר וכו' על מש"כ רש"י ק"ט ב' בד"ה מלא חפניו דווקא ובבת אחת וכו' ותמה המל"מ אפילו אם לא בעי בת אחת מ"מ פטור לר"א מידי דהוה אקומץ שהקטיר פעמים דכשר דמשמע דגם ר"א מודה בה ואפי"ה פוטר יעו"ש. והנה לענ"ד דאף אם נתפוס במוחלט דר"א מודה בקומץ שהקטיר פעמים כשרה מ"מ שפיר כתב רש"י דהכא בעינן בת אחת ואהכי הוכרח הש"ס לומר דרבנן סברי מלא חפניו לאו דווקא ואביי פריך עלה והא כי כתיבא חוקה בקטרת פנים הוא דכתיב ואי נימא דמלא חפניו לא בעינן בת אחת א"כ מאי קושייא נימא דאע"ג דמלא חפניו דווקא מ"מ ס"ל לרבנן כיון דכשר בשני פעמים א"כ חייב בכזית כמו בקומץ וג"כ לא הוכרח הש"ס לומר דרבנן ס"ל דמלא חפניו לאו דוקא אלא היה יכול לומר דדווקא ודווקא הוא ומ"מ חייב דלא בעינן בת אחת אלא ודאי מכל הלין טעמי הוכרח רש"י ז"ל לומר דהכא בעינן בת אחת (ובהכי אזלא ג"כ מה שהקשו התוס' ד"ה ומ"ס וכו' ועיין בצ"ק שם מש"כ ונדחק בזה ולרש"י ז"ל לק"מ. והבן).
וע"ע במה שהביא דברי הירושלמי פ"ד דיומא ה"ה וביאר שם דט"ס הוא בירושלמי וכצ"ל הקטיר כזית בחוץ חייב כזית בפנים פטור ור' זעירא בשם רב ירמיה וכו' ר' יוסי בר ר' בון בשם ר' ירמיה מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב מינה את שמע כזית בפנים פטור וכתב וז"ל ומאי דקאמר ר' יוסי מן מה דתני וכו' בא ללמדינו דשני דינים אלו תלויים זה בזה דהיינו חיוב חוץ ופטור ציבור ולאפוקי מסברת רב שכתבנו לעיל דקאמר על ברייתא זו דפטור ציבור בהא אפילו ר"א מודה עכ"ל והנה לא זכיתי להבין דבריו וכי פליג רב ע"ז דתלי הא בהא והוא נמי מודה דתלי הא בהא והא דקאמר רב דר"א מודה בה שהוא פטור הציבור ע"כ מוקים לה או כרבה דס"ל דבהקטרה דהיכל כו"ע לא פליגי דחייב בהקטרת כזית בחוץ ולא פליגי רק בהקטרת פנים ולאביי בהקטרה בפנים כו"ע לא פליגי ולא פליגי רק בהקטרת קטורת דפנים בחוץ אבל בהקטרת קטורת דהיכל כו"ע ס"ל דנפטרים הציבור בכזית וחייבים עלה בחוץ בכזית ולא פליגי במתניתין ר"א ורבנן רק בקבעינהו לשני חצאי פרס במנא יעו"ש הנה מכל הלין מוכח דפטור ציבור תלי בחיוב חוץ ויש לעיין בזה. והנה ביותר נראה לפרש דה"ק ר' יוסי הא מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ ממילא ידעינן מינה דציבור שהקריבו כזית בפנים פטור דאל"כ לא חשיבא הקטרה בחוץ וכסברת התוס' לעיל א"כ אמאי איצטריך תנא למינקט נמי דפטור ציבור הא ממילא ידעינן דכן הוא אלא ודאי ה"ק אם זר הקטיר קטורת של פנים בכזית פטור דמלא חפניו בעינן ואע"ג דלענין הקטרת חוץ חייב בכזית אף על הקטרת דלפני ולפנים מ"מ לענין זר שהקריב פטור על הקטורת דלפני ולפנים עד שיקטיר מלא חפניו ומכאן יצא לו לרבינו דפסק לענין הקטיר קטרת בחוץ חייב בכזית אף על הקטורת דלפני ולפנים ולענין זר שהקטיר בעינן מלא חפניו דווקא והבן ולא רציתי להאריך עוד בזה (ועיין בדברי הקרבן העדה שם מה שפי' וקיים גי' שלפנינו אבל הוא בדוחק גדול יעו"ש) ועיין מש"כ מזה לעיל פ"ב מהל' כלי המקדש ה"ח יעו"ש היטיב (א"ה בסי' זה לא עיינתי כל הצורך מפני כי הפסיקני טרדות שונות. ואם יהיה ה' בעזרי אשנה עוד פרק זה בלי נדר).