וצוארה בפנים וכו'. עי' זבחים ק"ז ב'.
שנאמר
ואל וכו'. עיין מרן שהקשה ע"ז וז"ל ואינו נוח לי דהא מהאי קרא לא ילפינן אלא למעוטי גגו של היכל ונ"ל שצריך להגיה ולכתוב אבל השוחט בגגו של היכל אע"פ שאינו ראוי לשחיטה כלל ה"ז פטור שנאמר ואל פתח אהל מועד לא יביאנו א"נ י"ל דמשמע לרבינו דמאל פתח אהל מועד יליף שפיר דבעינן שתהא צוארה בפנים עכ"ל ועי' לח"מ מש"כ בזה. ונ"ל דתירוץ השני דמרן מוכרח הוא בפשטא דשמעתא וכן פירש"י מפורש ולא ידעתי כלל למה נתחבטו בזה. ואעתיק לפניך הסוגיא בקצרה. עולא ס"ל דהשוחט בגגו של היכל חייב משום דאינה ראויה לשחיטת כל זבח ופריך עלה רבא א"כ נכתוב בקרא במחנה ומחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא נכתוב ומחוץ למחנה נמעיט עולה בדרום כדאיתא שם בברייתא (ובתו"כ אחרי פ"ח פרשה ו') ומבמחנה מחייבינן אפילו אם שחט במחנה לויה ואל פתח אהל מועד לא נכתוב כלל אלא ודאי מדכתיב ואל פתח אהל מועד על כרחך למעוטי גגו דפטור. ופריך הש"ס על רבא א"כ לא לכתוב רק אל פתח אהל מועד ומינה נמעוט גגו של היכל ועולה בדרום דפטור וממילא במחנה לויה חייב ול"ל למיכתב במחנה ומחוץ למחנה ומשני דאיצטריך במחנה לאיתויי כולה בפנים וצוארה בחוץ דזה לא נחייב מדכתיב ואל פתח אהל מועד דהא פתח אהל מועד הוא להכי איצטריך במחנה לחייובי על גופה בפנים וצוארה בחוץ וא"כ כיון דהוצרך לכתוב במחנה אלהכי הו"א דעולה בדרום נמי חייב להכי איצטריך מחוץ למחנה למיפטר עולה בדרום ופריך צוארה בחוץ פשיטא אמאי קפיד רחמנא אשחיטה ושחיטה בחוץ היא ופירש"י וז"ל והרי לא הביאו לבית השחיטה אל פתח אהל מועד ומאל פתח נפקא ומשני אלא לאיתויי כולה בחוץ וצוארה בפנים. כ"ה תורף הסוגיא.
הרי חזינן דמפתח אהל מועד נחייב כולה בפנים וצוארה בחוץ ומבמחנה נחייב צוארה בפנים וכולה בחוץ וזה מדוייק בלשון רבינו שהתחיל וכתב היתה הבהמה כולה בחוץ וצוארה בפנים ושחט חייב שנאמר אשר ישחט וגו' במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה והנה מבמחנה נתחייב צוארה בפנים וכולה בחוץ. ושוב כתב וז"ל או שהיה גופה בפנים וצוארה בחוץ חייב עד שתהא כולה במקדש שנאמר ואל פתח אהל מועד לא יביאנו. ולפי שלא יקשה כיון שנתמעט כולה בחוץ וצוארו בפנים מדכתיב במחנה כ"ש דצוארו בחוץ וכולה בפנים דחייב א"כ ל"ל קרא ע"ז דאל פתח אהל מועד להכי סיים וכתב אבל השוחט בגגו של היכל אע"פ שאינו ראוי לזביחה כלל ה"ז פטור וא"כ איצטריך שפיר קרא דאל פתח אהל מועד למעוטי גגו. ודברי רבינו מיושבים היטיב דבר דבר על אופנו. והלח"מ כתב בשם מרן וז"ל הקשה הרב בעל כ"מ ז"ל דלא היה לרבינו ז"ל להביא מקרא זה דשם ק"ז ב' מוכח דלרבא דפסק רבינו ז"ל כוותיה דקרא דאל פתח אתי למעוטי גגו ואל מחוץ למחנה אתי לרבויי כולה בחוץ וצוארה בפנים דחייב וא"כ איך הביא רבינו ז"ל קרא דאל פתח אהל מועד לחייב כולה בחוץ וצוארה בפנים עכ"ל ותרי תמיהי חזינא הכא חדא דמאי דכתב דאל מחוץ למחנה אתי לרבויי כולה בחוץ וצוארה בפנים דחייב וזה אינו דמחוץ למחנה אתי למעוטי השוחט עולה בדרום וצוארה בפנים וכולה בחוץ מרבינן מדכתיב במחנה. והאחרון הכביד מש"כ דאיך הביא רבינו קרא דאל פתח אהל מועד לחייב כולה בחוץ וצוארה בפנים עכ"ל ובאמת רבינו לא כתב דבצוארה בפנים חייב רק מכתיב דאשר ישחט במחנה והך קרא דאל פתח אהל מועד הביא על כולה בפנים וצוארה בחוץ וכנ"ל וזה ברור. וזה אשר רצינו לבאר בעזר ה'.
שאינו ראוי וכו'. עיין לעיל פ"ה ה"ד.