שלא התודה וכו'. ועי' בראב"ד שחולק ע"ז וס"ל דלאחר שהגריל אף קודם הוידוי פטור על שעיר המשתלח יעו"ש היטיב ועי' תוס' זבחים ק"ג ב' בד"ה כאן וכו' ובד"ה כאן קודם וידוי וכו' שס"ל כדעת הראב"ד דמלה' ממעטינן אף קודם ווידוי אף דראוי להביאו ולהתוודות עליו יעו"ש היטיב (וע"ע בתוס' ישנים ביומא שם ועי' תוס' תמורה ו' ב' ד"ה ולא וכו') והנה במרן מבואר דגירסת רבינו היתה יכול שאני מוציא שעיר המשתלח ת"ל לה' לרבות שעיר המשתלח וכו' והקושיא לפ"ז איך ממעט המשנה דפטור על שעיר המשתלח והא בברייתא מחייבין בשעיר המשתלח ולפ"ז כדמסיק לחלק בין קודם ווידוי לאחר ווידוי א"כ קודם ווידוי חייב זה תורף דבריו והנה דבריו לכאורה אין לו שחר דלפ"ז א"כ אתי לה' לרבות שעיר המשתלח ואיך יפרנס הסוגיא דיומא ס"ג ב' ותמורה ו' ב' דמקשה דמהכא מוכח דלה' להוציא הוא יעו"ש היטיב. ועי' לח"מ שהקשה כן ועוד הרבה להקשות דקודם ווידוי למה לי קרא הא ממילא לא אימעיטו מפתח אהל מועד ועוד הקשה שם יעו"ש והניח דברי רבינו בצ"ע. ואני בעניי אמרתי לפרש דהנה המשנה שממעט שעיר המשתלח מפסוק דואל פתח אהל מועד וכו' לא ס"ל הך דלה' וס"ל דדווקא אחר ווידוי פטור אבל קודם ווידוי חייב אבל הברייתא פליג אמתניתין וס"ל דממעטינן מלה' דקודם ווידוי ג"כ פטור ורבינו פסק כסתם מתניתין ולא כברייתא. שוב ראיתי כן בצאן קדשים. ונמצא דהברייתא דיומא דמחלק בין קודם גורל לאח"כ שם ס"ב ב' אתיא כברייתא דס"ל מיעוט דלה' והבן ומסולק השגת הראב"ד ולכן בברייתא זו (ושנויה בתו"כ פרשת אחרי פ"ח) אינו ממועט שעיר המשתלח מהא דאל פתח אהל מועד וכו' כיון דאימעיט מלה' אמנם במשנה דלא ס"ל הך דרשא דלה' לכן ממעט שעיר המשתלח מהא דכתיב אל פתח אהל מועד ועי' תוס' יו"ט ברפי"ד דזבחים ד"ה וכן שעיר וכו' דמשמע ממנו ג"כ כמש"כ יעו"ש היטיב ודו"ק ודלא כמש"כ שם בתוס' רעק"א יעו"ש היטיב וזה שסיים רבינו וכתב שהרי אינו ראוי לבוא לפני ה' עכ"ל אבל כל שראוי לבא לפני ה' חייבין עליו ודו"ק היטיב (וכמש"כ מיושב קושיית תוס' ישנים ביומא ס"ג ב' ד"ה יצאו אלו וכו' שהקשו ל"ל למעוטי שעיר המשתלח מאל פתח אהל מועד וכו' יעו"ש היטיב ועי' תוס' זבחים קי"ג ב' ד"ה כאן קודם ווידוי וכו') אך צ"ע מהא דאיתא שם ק"ח ב' יעו"ש היטיב וצ"ע. וע"ע ירושלמי יומא פ"ד ה"א יעו"ש היטיב.