שהרי קבען וכו'. פסק לחומרא באיבעיא דשם עיין במרן ובמל"מ הלכה י"ב יעו"ש היטיב ועיין בספרי שם לחד גי' איפסיק שם דיביא ששה ולכן פסק כן.
פטור
שהרי וכו'. עיין במרן שכתב להוכיח כן מהברייתא דלא יפחות יעו"ש ובאמת צ"ע מנ"ל דלא יוסיף עוד לוג ויהיה שלשה דומיא דנדר חמשה דצריך להוסיף עוד אחד. אבל באמת זה אינו דהא אליבא דרבא דס"ל באומר חמשה דמושך ארבע ואחד לנדבה וזה מוסיף הברייתא דבזה האופן מותר ומתנדבין ממילא דשני לוגין אינן קדושים כלל ופשוט לדעתי ואף רב אשי דפליג על רבא היינו מכח מתניתין אבל הברייתא מ"מ על כרחך מוכח כרבא ועי' מל"מ בהלכה י"ב יעו"ש.
והנה התוס' הקשו שם בד"ה אין מתנדבין וכו' דאמאי לא אמרינן כאן כמו דאיתא לעיל הלכה ט' וי' דצריך להביא שיעור שלם ותירצו לחלק בין נדר לנדבה יעו"ש אמנם רבינו על כרחך לא ס"ל לחלק בזה מדכתב בכאן אבל אם נדר לוג או שנים פטור ועיין בלח"מ הלכה י"ד שכתב לחלק דהתם מיירי באמר מנחה לכן נתחייב להשלים משא"כ הכא דלא הזכיר נסכים וכ"כ המל"מ בהלכה י"ב יעו"ש היטיב. והעלה המל"מ דלפי"ז לדעת רבינו דס"ל דיש קבע לנסכים ובנדר חמשה מחוייב להשלים דה"ה דהתם באמר הרי עלי עשרון ומחצה דצריך להביא שתי עשרונות אע"ג דלא אמר מנחה וזה שדקדק בדבריו בהלכה י' נדר עשרון ומחצה ואמר אילו הייתי יודע הייתי נודר כדרך המתנדבין ה"ז מביא שתים עכ"ל ולא כתב שם שאמר מנחה ועיי"ש במרן אמנם לפי דברי המל"מ אתיין כמין חומר אבל יש לעיין על דבריו א"כ מאי הקשה הש"ס שם ק"ג ב' א"ה אימא סיפא עשרון ומחצה יביא שתים כיון דאמר מנחה תיחייב ליה בעשרון וכו' יעו"ש היטיב ומאי קושיא דילמא מיירי התם בלא אמר מנחה וס"ל דיש קבע. אבל באמת לק"מ דהא התם רבא הוא דמקשה הכי ורבא אזיל לשיטתו דס"ל דאין קבע וע"כ צ"ל דמיירי באמר מנחה ודו"ק. ולפ"ז שפיר מיושב מה שהשמיט שם רבינו דלא כתב דמיירי באמר חצי עשרון ועשרון יעו"ש ומש"כ לעיל ה"י בר"ה מביא שנים אמנם לפי מש"כ כאן א"ש הכל ודו"ק היטיב.
ועיין בלח"מ מה שכתב ביישוב קושיא זו בשם הקרית ספר ועיין במל"מ שכתב שאין כן דעת רבינו והביא ג"כ תירוץ התוס' יו"ט וכתב ג"כ שאין כן דעת רבינו יעו"ש היטיב ולא רציתי להאריך בזה. וע"ע בצ"ק שם שכתב תירוץ על מה שהקשו התוס' שיביא ששה אם נדר חמשה יעו"ש וזה וודאי לא אתי שפיר לדעת רבינו שפסק דבנדר חמשה יביא ששה יעו"ש היטיב. וק"ל. וע"ע במל"מ מה שהקשה על התוס' שם בד"ה אמר אביי וכו' והקשה המל"מ דהא לרב אשי לא שייך קבע כיון דחמשה אינם חזיין כלל והוי כמו שני לוגין יעו"ש היטיב. לכן נ"ל דגם רב אשי ס"ל דחמשה מיקדשי שפיר רק דמחוייב להשלים עוד לוג והא דמדמה לשתים היינו לענין דאינם נקרבים כלל אבל מ"מ לא דמי אהדדי ולפ"ז י"ל דגם רב אשי מפרש הברייתא דמהני לענין דחל עליהם קדושה אבל מ"מ אינם נקרבין. (ושוב ראיתי כי המל"מ בעצמו כתב כן).
פחות מלוג וכו'. מנחות ק"ז א' ועיין זבחים צ"א ב' ובמתנדב חצי לוג פטור ודינו כמו ביין שני לוגין ובנודר לוג ומחצה דינו כמו ביין חמשה לוגין ועיין מל"מ מש"כ בזה לדעת הקרית ספר יעו"ש.