כחוש ביותר וכו'. עי' תוס' זבחים מ"ח א' ד"ה וחטאת וכו' ותוס' מנחות ק"ז ב' ד"ה כבש וכו' ותוס' כריתות יו"ד ב' ד"ה מכלל וכו' ועיין במנחות שם בפי' המשניות לרבינו ועיי"ש בכל המקומות ותראה שמזה יצא לו לרבינו ז"ל שכתב וז"ל ואם הביא הכחוש יוצא ידי נדרו עכ"ל ומרן לא הערה מקורו ומכל המקומות הנ"ל יצא לך מקור נאמן וכן יצא לך מש"כ רבינו דאינו חייב להביא היפה השמן ביותר שאין שם למעלה הימנו עכ"ל והיינו מדנתן קצבה כמה יהא שוה משמע דכל ששוה כן די בזה אף שיש יותר טוב ממנו ועי' מגילה כ"ח א' יומא ל"ד ב' ע' ב' דבעינן מיוחד שבעדרו. ואולי י"ל דשם מיירי במי שמביא משלו דבעי דווקא היותר טוב אבל מי שקונה מהשוק אינו מחוייב לקנות היותר יפה ושמן רק יקח הבינוני ועי' לעיל סוף פרק ז' מהל' איסורי מזבח יעו"ש היטיב ועוד יש לחלק ששם מצוה מן המובחר למי שרוצה לזכות בעצמו וכאן מיירי מה שמחוייב מן הדין להביא מן המשובח ויש לעיין עוד בזה.
יביא הבינוני. עי' מרן שהביא זה בשם התוספתא שהבאתי לעיל ס"ק ח' איל לא גדול ולא קטן אלא בינוני יעו"ש אבל באמת אין מזה הכרע דשם קאי אמאי דקאמר ר"ש דכל האומר לך בשם ר"ע דאם יאמר לך להביא איל תשמע לו משום שהוא הבינוני בין עגל וכבש דעגל הוא גדול וכבש הוא קטן ואיל הוא בינוני וי"ל כיון דמטעם זה הכריע דיש להביא איל מפני שהוא בינוני אלמא דמעיקר הדין יש להביא הבינוני. והבן.