מן הגדולים וכו'. שם ק"ז א' פירשתי מן הבקר ואיני יודע מה פירשתי יביא פר ועגל ושם ב' בש"ס אוקמה כרבי דס"ל הנודר קטן והביא גדול לא יצא וממילא לדידן יביא הגדול ויוצא וזה שסיים וכתב כיצד נדר מן הבקר יביא שור ועיין לקמן הלכה ט' ועיין תוספתא פי"ג דמנחות וז"ל הרי עלי עולה מן הבקר יביא עגל מן הצאן יביא כבש הרי עלי תודה ושלמים מן הבקר יביא עגל מן הצאן יביא כבש אר' שמעון אם יאמר לך אדם כדברי ר' עקיבא עגל קבל הימנו איל קבל הימנו כבש קבל הימנו שבכולן היה ר"ע נותן את הטעם עגל שיד הגבוה על העליונה איל לא גדול ולא קטן אלא בינוני כבש המוציא מחבירו עליו הראיה כשם שהמקדיש סתם ה"ז מביא את הגדול שבהן כך האומר הרי עלי סתם ה"ז מביא את הגדול שבהן עכ"ל והנה בתוספתא סותר הסיפא לרישא דברישא קאמר הרי עלי עולה מן הבקר יביא עגל וכו' ובסיפא מסיק הרי עלי סתם מביא את הגדול שבהן וראיתי למפרש שם שהגיה בזה רק לפי שבא בקצרה ובפי' קטוע ארחיב הדבור קצת בזה שכצ"ל הרי עלי עולה מן הבקר יביא פר מן הצאן יביא איל מן הבהמה יביא כבש הרי עלי תודה ושלמים מן הבקר יביא פר מן הצאן יביא איל מן הבהמה יביא כבש אמר ר"ש אם יאמר לך אדם כדברי ר"ע עגל קבל וכו' ומה שאמר כשם שהמקדיש סתם ה"ז מביא את הגדול וכו' עיין לקמן הלכה ח'.
לעולת העוף וכו'. עיין מנחות ק"ה א' שם ק"ז א' ב' תמורה כ' א' ב"ק ע"ח ב' ועי' בפי' רבינו על המשניות בפי"ג דזבחים וברע"ב שם יעו"ש היטיב ועי' תוס' שם ק"ז א' ד"ה ראב"ע וכו' יעו"ש והנה העולה מזה שאין מחוייב להביא מן הגדול דווקא אלא הגדול במינו אבל לא הגדול שבכל המינין וכמש"כ הלח"מ. ועי' בשבועות ט"ו א' מאי גדולות אילימא ממין גדול ממש נימא פרים אלא גדולות במינן מי איכא חשיבותא קמי שמיא והתניא נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח בעולת העוף אשה ריח ניחוח במנחה אשה ריח ניחוח וכו' יעו"ש היטיב ומשמע שם לכאורה דלא בעי גדולות במינן עיי"ש בתוס' ובחי' הרשב"א על שבועות יעו"ש היטיב.