ה"ז ספק וכו'. עיין חולין כ"ג ב' דמסיק שם בתיקו דלמא הוא בריה בפ"ע יעו"ש ועיין מש"כ מרן בזה ובלח"מ. יעו"ש היטיב והנה גם היש"ש שם בפ"ק דחולין הקשה זה על רבינו ומכח זה דחאו מהלכה וכתב דהלכה כר' יוחנן דוודאי בריה הוי ולכן בוודאי דלא נפיק יעו"ש היטיב. והנה הלח"מ הקשה עוד אמאי לא כתב רבינו לעיל פ"ב ה"ו דמייתי ומתני דאחר שס"ל לרבינו דהלכה כר' פדא יעו"ש היטיב שנשאר בקושיא. והנ"ל כי קושייא חדא מתורצת בחבירתה דלכאורה קשה מאי קשיא לר' פדא במנחות שם צ"א ב' מדכתיב או לאיל דע"כ בריה הוא הא מסקינן בחולין דלבר פדא נמי מספקא ליה דילמא בריה הוא ולכן איצטריך שפיר הך או לאיל לרבות את הפלגס אמנם באמת לק"מ כלל דהא מדכתיב או לאיל לרבות הפלגס לנסכי איל משם איכא לאוכוחי דעל כרחך היא בריה דאל"כ רק דהוא ספק איל או כבש א"כ קרא ל"ל וזה פשוט. והנה אי נימא דבאמת ספיקא הוא ורק אתי קרא לגלות דל"צ להתנות רק יביא נסכי איל בלי תנאי א"כ פשיטא דלק"מ. וא"כ רבינו פסק כר' פדא מדאיבעיא ליה לר"ז אליביה ומ"מ במאי דס"ל לבר פדא דצריך להתנות בהא לא פסק כוותיה משום קושיית הש"ס דמנחות שם. והבן. והנה לפי מה שנשאר הש"ס בתיקו וא"כ י"ל לבר פדא הא דקאמר בפרה פ"א מ"ג דאינו עולה מזבחו היינו דווקא באם נדר איל בהדיא או אמר כבש בהדיא אבל אם אמר בפירוש איזה שארצה אביא או כבש או איל יצא באמת ידי נדרו (ורק לפי שמסופק לן לדינא דילמא בריה הוא לכן אפי' בכה"ג אינו יוצא) ולכן שפיר כתב התוס' יו"ט שם בפרה ד"ה לא עלה וכו' וז"ל אם היה מחוייב איל לבדו או כבש לבדו עכ"ל ובגליון המשניות התם בתוס' רע"ק תמה עליו כי לר' יוחנן אפילו אמר באיזו שארצה אביא ג"כ לא יצא יעו"ש היטיב אמנם לדעתי נכון דברי התוס' יו"ט כי הוא כתב כן אליבא דבר פדא דהלכתא כוותיה לדעת רבינו. והבן. ומש"כ רש"י והתוס' יו"ט דאם נדר כבש והביא פלגס לא יצא ידי חובתו. נ"ל דהיינו דווקא לרבי אבל לרבנן דהלכה כוותייהו וכמש"כ רבינו בהלכה א' אה"נ דאם נדר כבש והביא פלגס דיצא לבר פדא ורק לדידן דמסקינן דאולי הוה בריה בפ"ע לא יצא בכה"ג נמי ופשוט וק"ל. ודע דרש"י כתב בחולין כ"ג ב' בד"ה מייתי ומתני וכו' ואו לאיל דריש ליה לדרשא אחרינא במנחות צ"א ב' יעו"ש ואני בעניי לא מצאתי שום דרש אחרינא בזה שם בש"ס וכ"כ הלח"מ וז"ל וקרא דאו לאיל לשום דרשה דריש ליה עכ"ל משמע דלא ברירא ליה דרשה בזה.
ה"ז ספק וכו'. שם בחולין כ"ב ב' וכ"ג א'.
שחור והביא וכו'. מנחות ק"ז ב'.
זכר והביא וכו'. מרן כתב ע"ז דנלמד מק"ו משחור והביא לבן יעו"ש אבל לא היה צריך לזה אבל כן יש ללמוד מלקמן הלכה י' יעו"ש היטיב.