קומץ לבונה. מנחות ק"ו ב' ובתוספתא שם פי"ג.
כמות שהוא וכו'. ר"ל אבל עולה איכא עורה לכהנים ועולת העוף איכא מוראה ונוצה כמו דאיתא התם בש"ס.
עולת
בהמה וכו'. לדעת מרן צריך מנחת נסכים ונסכים (היינו היין המתנסך) ולבונה ויין בפ"ע לנדבה ועיין מל"מ שהעלה דצריך להביא יין לנסכים לעולת בהמה ונסכים בפ"ע לנדבה ולא יוכל להתנות על היין ויאמר אם עולה נדרתי הרי הוא לנסכים ואם לאו יהא היין לנדרי זה אינו יכול דיין נדבה צריך מלח כמו שנתבאר לקמן בהלכה י"ד וביין נסכים אין טעון מלח כדאיתא לעיל פ"ה מהל' איסורי מזבח הי"א יעו"ש לכן צריך להביא יין לנסכים לבד ויין לנדבה לבד אבל מנחת נסכים אינו טעון להביא רק אחת ויתנה אם עולה נדרתי ה"ז מנחת נסכים לעולה ואם מנחת נסכים לבד נדרתי ה"ז לנדרי והעולה נדבה לכן צריך להביא עולה ונסכים ומנחת נסכים ויין לנדבה ועל המנחת נסכים ועל הנסכים יתנה אם עולה נדרתי ה"ז מנחת נסכים ונסכיה ואם מנחת נסכים ונסכים נדרתי הרי המנחת נסכים ונסכים לנדרי והעולה נדבה ואם מנחת נסכים לבד נדרתי הרי המנחת נסכים לנדרי והעולה והנסכים נדבה ואם יין לבד נדרתי הרי יין נדבתי לנדרי והעולה והמנחת נסכים והנסכים נדבה. כ"ה העולה מדבריו ורק שבדבריו יש גמגום וט"ס הוצרכתי לבאר באר היטיב ועי' בס' שעה"מ פ"ו בהל' פסולי המוקדשין הי"ח מה שהאריך בזה יעו"ש היטיב.
ודע שעולת בהמה שמביא הוא פר ושעיר ואיל וכן עולת העוף הוא תור ובן יונה. וכן המנחת נסכים והנסכים צריך שיביא משלשה מינים היינו שלשה עשרונים ושני עשרונים ועשרון אחד ויין חצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין וכן היין לנדבה מביא חצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין והדבר פשוט וק"ל. וכתבו התוס' בד"ה והא איכא וכו' וז"ל וא"ת והאיכא שמן למ"ד בזבחים צ"א ב' דכליל וי"ל כיון דאיכא שמן דאכלי כהנים לא פסיקא ליה ועוד קשה והאיכא עצים דאפילו לרבי דאמר טעון קמיצה הכל קרב כדמפורש לעיל כ' ב' עכ"ל והנה לקמן כתב רבינו בהלכה י"ד דבנודר או נודב שמן דהשאר נאכל לכהנים יעו"ש אמנם מעצים צ"ע לכאורה אמאי לא כתב זה. אבל י"ל בפשיטות כי קושיית התוס' אינה קושייא כ"כ דלרבנן לא מיקרי קרבן גמור. וכן ראיתי שוב להצאן קדשים שם שכ"כ יעו"ש.