ידה של וכו'. עי' ערכין ה' א' תמורה י"א ב' חולין ס"ט ב' תו"כ בחקותי פ"ט.
נדר עולה וכו'. כלישנא אחרינא שברש"י בתמורה שם וכמש"כ מרן וע"ע תוס' קדושין ז' א' ד"ה ואפי' וכו'.
לבה או וכו'. שם בערכין ובתמורה. ועי' לח"מ מה שתמה בזה יעו"ש ובאמת מש"כ הלח"מ אי ס"ל לרבינו דטריפה חיה א"כ אכתי הו"ל לומר ניטל ירך שלה דהוי נבילה יעו"ש תמוה הא פשיטא דס"ל לרבינו טריפה אינה חיה עי' פי"א מהל' שחיטה ה"א יעו"ש ובפ"ד מהל' מאכלות אסורות ה"ט יעו"ש היטיב וא"כ לכאורה דברי רבינו תמוהים. ולכאורה הייתי אומר כי רבינו תפס שתי הקצוות ראשה הוא כדעת רב ששת דבר שהוא מת בה ולבה הוא דבר שנטרפה בה דניטל הלב הוא טריפה ויכולה לחיות י"ב חדש וכ"ה בהגהת הב"ח ברש"י יעו"ש ודו"ק אבל עי' ברש"י שם בתמורה ובצאן קדשים שהגיה שם שכצ"ל שהיא מתה כגון הלב או הוושט עכ"ל א"כ מבואר מזה שהיא מתה בלא לב וכדעת רב ששת שם ועי' בתשובות חכם צבי סי' ע"ז שהוכיח שא"א לבע"ח לחיות כלל בלי לב יעו"ש היטיב. ודע דכעין קושית הלח"מ הקשה מרן בפ"י מהל' איסורי ביאה הי"א במש"כ שם דהמפלת גוף אטום אין אמו טמאה לידה ופסק התם דאיזו גוף אטום שנחסר עד מקום טבורו יעו"ש וכבר הקשה שם מרן אמאי לא פסק עד ארכובתו כדאיתא בנדה כ"ד א' למ"ד טריפה אינה חיה יעו"ש היטיב. (ועיי"ש בתוס' תמורה דהביאו דרבא ס"ל דטרפה אינו חיה יעו"ש היטיב אך כבר העיר שם על הגליון דלא נמצא כן בש"ס יעו"ש ועי' בסנהדרין ע"ח א' תוד"ה ההורג וכו' שכתבו שם דהגירסא רבה וכ"ה בתוס' מנחות נ"ח ב' ד"ה איכא דאמרי וכו' וע"ע בבכורות ג' א' ד"ה ר"ח וכו' יעו"ש היטב ובתשובה הארכתי).
ה"ז ספק וכו'. עיי"ש בתמורה י"א ב' וכתב מרן דמיירי בדבר שהנשמה תלויה בו יעו"ש היטיב ועי' בלח"מ שהקשה ע"ז יעו"ש היטיב והנ"ל לומר דלכאורה אפ"ל דמן הסברא בחוץ היה לומר שהמקדיש אבר אחד אף שאין הנשמה תלויה בו מ"מ קדוש כולה דהכי איתא התם וז"ל יכול האומר רגלה של זו עולה תהא כולה עולה ת"ל כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש והנה אי לאו קרא הו"א דכולה קדוש וקמ"ל קרא דאין כולה קדוש אבל לר' יוסי הוי סברא איפכא דאי לאו קרא הו"א דאין כולה קדוש קמ"ל דכולה קדוש וא"כ שפיר מפרש רבינו דמיירי בדבר שאין הנשמה תלויה והספק הוא דאם גם הכא קרא אתי לאשמעינן דאין כולה קדוש א"נ י"ל דהכא לא גלי קרא והדין כסברא החיצונה דכולה קדוש ויש לעיין בזה (שוב מצאתי כן בעזר ה' בלח"מ פ"ה מהל' ערכין וחרמין הי"ד יעו"ש).