Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 13:9

ומושחן וחוזר וכו'. עיי"ש במנחות ובתו"כ פי"א פרשה י' וע"ע זבחים צ"א א' יעו"ש היטיב ועיין מרן שתמה על פסק רבינו ועיין לח"מ. ובתוספתא פ"ח איתא וז"ל כיצד מושחן מושח פני כל הרקיק ר' שמעון אומר מושח את הרקיקין כמין כף יונית ושאר השמן נאכל לכהנים מנחה שהיתה באה מחצה חלות ומחצה רקיקין נותן מחצה לחלות ומחצה לרקיקין ר"ש אומר מושח את הרקיקין כמין כ"י ושאר השמן נותן לחלות וכן היה ר"ש אומר מותר רקיקי מנחת ישראל פתיתיהן כזתים כדי שיהיה שולט בהם לקומצן עכ"ל והתוספתא זו הם השני ברייתות שהובאו במנחות ע"ה א'. והנה בהא דאיתא בתוספתא דר"ש ס"ל דמושח הרקיקין כמין כ"י ושאר השמן נותן לחלות לכאורה הוא היפך הש"ס דילן דשם איתא ר"ש בן יהודה בשם ר"ש ס"ל דמושחן כמין כ"י והשאר נאכל לכהנים. שוב ראיתי כי המפרש הרגיש בזה וכתב להגיה בשם התוספת בכורים דצ"ל כן ושאר השמן נאכל לכהנים. אבל יש להעמיד הנוסחא הישנה על פי מש"כ התוס' מנחות ק"ו א' ד"ה כרבי וכו' דכתבו דת"ק ור"ש ב"ר יהודה אליבא דר"ש פליגי ות"ק ס"ל דר"ש ס"ל דהשאר נותן לחלות (אך לכאורה זה אינו דהא ת"ק ס"ל אליבא דר"ש דנותן מחצה לחלות ומחצה לרקיקין ואילו ר"ש ס"ל דמושח כמין כ"י והשאר נותן לחלות וצריך לומר לפי"ז דשלש פלוגתות הן וזה דחוק מאד לכן נ"ל להגיה לפי דעת התוס' דכצ"ל ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש מושח את הרקיקין כמין כ"י והשאר יאכל לכהנים. והבן).
ודע דמאד נתקשיתי בדברי התוס' שכתבו וז"ל וא"ת מאי ס"ד דמקשה דקאמרינן דאי מחצה חלות ומחצה רקיקין מותר השמן מחזירו לחלות הא לא אשכחן בפ' ואלו מנחות ר"ש דאית ליה האי סברא ומנא ידע בכולה רקיקין דשאר השמן נאכל לכהנים עכ"ל והאי קושיא השניה שהקשו דמנא ידע דבכולה רקיקין השאר נאכל לכהנים וע"כ צ"ל דכוונתם הכי דנהי דהכי מבואר במנחות ע"ה א' היינו דווקא אליבא דר"ש בן יהודה שאמר משום ר"ש וא"כ כיון שכן דהקושיא הוא אליבא דר"ש בן יהודה א"כ אמאי לא ידע דאליביה נמי בחצייה חלות וחציה רקיקין דמושח כמין כ"י ושאר נאכל לכהנים. אך לפי"ז אתמה הא מבואר בתוספתא שהבאתי ר"ש אומר מושח את הרקיקין כמין כ"י ושאר השמן נאכל לכהנים וצ"ל דהתם נמי הוו גרסי ר"ש בן יהודה שאמר משום ר"ש וא"כ שפיר הקשו אך יש לעיין הא בכולה רקיקין מבואר כן בזבחים צ"א א' יעו"ש היטיב ועוד גם תירוץ התוס' אינו מובן לי היטיב דאכתי תקשה מנא ידע דלר"ש בכולה רקיקין השאר נאכל לכהנים לכן נ"ל ברור כי ט"ס הוא בתוס' וצריך להג"ה וה' יאיר עיני בזה. ועיין לעיל במל"מ הלכה ה' שהאריך להוכיח מכאן דמנחת מאפה אין טעון מתן שמן ואף חלות לא בעי מתן שמן יעו"ש היטיב. ולענין מה שפסק רבינו דלא כמתניתין י"ל משום דהמשנה יחידאה היא כמו שמבואר בשני ברייתות הנ"ל ובתוספתא הנ"ל. וצ"ע בזה.