מנחתה נקמצת וכו'. סוטה כ"ג א' וחולין קל"א ב' יעו"ש ובתו"כ שם. וכתב הראב"ד וז"ל א"א כהנת זו לא ידעתי מה היא אם נשאת לכהן כבר אמורה ואם נשאת לישראל מנחתה נאכלת עכ"ל ולכאורה אין מקום תימה דהא מיירי בכהנת נשואה לישראל ולכן שפיר מנחתה נאכלת ואני תמה על מרן ז"ל שכתב דמיירי בכהנת פנויה הא י"ל דמיירי בנשואה לישראל וסבור הייתי לומר דהראב"ד תמה מדכתב רבינו בהלכה ט' חוץ ממנחת זכרי כהונה מבואר מזה דבכהנת אין הדין כן ורק נקמצת ונאכלת אבל לכאורה מאי קושיא וכי בשביל דיוקא דלעיל ל"צ להשמיענו בפירוש ועוד הא מדיוקא לא שמעינן דנאכלים השירים ודילמא דינה כדין כהנת שנשואה לכהן לכן מכל הלין טעמי נראה ברור כי להראב"ד ז"ל היה נוסחא אחרת בדברי רבינו וכן היה לפניו הכהנת מנחתה נקמצת ואין שיריה נאכלים וכמש"כ הלח"מ וכן מורה ובא לשון הראב"ד בעצמו ולפי"ז לגי' דידן בדברי רבינו אין מקום להשגה.
וולדות שנתערבו וכו'. יבמות צ"ט ב' ק' א'.